טריטון (מוזיקה)

טריטון הוא מרווח של שלושה טונים שלמים (טון = צעד موسיקלי בין שני תווים סמוכים). הוא מחלק את האוקטבה, מרווח שבו תו חוזר באותו גובה, לשני חלקים שווים. היפוכו של טריטון הוא גם טריטון. קיימים שני שמות שונים לאותו צליל זה: קוורטה מוגדלת (augmented fourth) וקווינטה מוקטנת (diminished fifth). שמות אלה הם אנהרמוניים, כלומר דרכים שונות לכתוב את אותו הצליל בתווים.

הטריטון מופיע באופן טבעי בסולמות שונים. בסולם מז'ורי הוא נמצא בין הקוורטה לספטימה הגדולה; לדוגמה, פה, סי בסולם דו מז'ור הוא טריטון (קוורטה מוגדלת). בסולם מינורי הוא יכול להופיע בין הסקונדה לסקסטה הקטנה; לדוגמה, רה, לה-במול בסולם דו מינורי מהווה טריטון (קווינטה מוקטנת). במודוסים מיוחדים הטריטון גם צומח כמרווח מהטוניקה: במודוס לידי הוא מופיע כקוורטה מוגדלת, ובמודוס לוקרי הוא מופיע כקווינטה מוקטנת.

הטריטון הוא מרווח דיסוננטי, כלומר נשמע לא יציב ומעודד פתרון למרווח קונסוננטי (נח יותר לאוזן). בתקופות כמו ימי הביניים והרנסאנס השימוש בו היה נדיר. המלחין יוהאן יוזף פוקס (Fux) כינה את המרווח "diabolus in musica", "השטן במוזיקה", והמליץ להיזהר בו. הרעיון שהכנסייה אסרה אותו אינו מגובה בעדויות טובות והוא כנראה מיתוס.

היום הטריטון נפוץ מאוד. הוא מהותי באקורד הדומיננטה עם ספטימה קטנה (לדוגמה, המרווח בין הטרצה לספטימה באקורד G7), ומשמש בחזקה בפתירות קדנציה אותנטיות (כשאקורד הדומיננטה חוזר לטוניקה). זוהי תכונה מרכזית בג'אז, וגם ברוק, הפסקולים ומוזיקה עכשווית. שימוש נוסף הוא במודוס הלידי, שמייצר תחושה "מרחפת", דוגמה מפורסמת לכך היא הנושא הפותח של סדרת האנימציה "משפחת סימפסון". כמו כן, בבלוז יש "בלו נוט", תו שמייצר טריטון ביחס לטוניקה, והוא נפוץ בג'אז ובבלוז.

טריטון הוא מרווח של שלושה טונים שלמים. טון הוא הצעד בין שני תווים. הטריטון מחלק את האוקטבה, המרווח שבו תו חוזר באותו גובה, לשני חלקים שווים. יש לו שני שמות: קוורטה מוגדלת או קווינטה מוקטנת. אלה פשוט שמות שונים לאותו צליל.

הטריטון קיים בטבע של הסולמות. בדו מז'ור הוא בין הפה לסי (דוגמה פשוטה). בדו מינור הוא יכול להופיע בין רה ולה-במול. יש גם סולמות מיוחדים שנקראים מודוסים. במודוס לידי הטריטון נראה כמו קוורטה מוגדלת. במודוס לוקרי הוא נראה כמו קווינטה מוקטנת.

הטריטון נשמע מתוח ולא רגוע. הוא גורם לציפייה שצליל אחר יגיע וירגיע. פעם חשבו עליו כצליל "מסוכן" ושמו לו שם מפחיד. היום משתמשים בו הרבה. רואים אותו באקורדים שמובילים חזרה לתו הראשי. ג'אז ובלוז משתמשים בו המון. דוגמה מוכרת היא נעימת פתיחת הסדרה "משפחת סימפסון". בבלוז יש "בלו נוט" שכולל את הטריטון, וזה נותן לצלילים תחושה מיוחדת.