טרשת נפוצה

טרשת נפוצה (Multiple Sclerosis, MS) היא מחלה כרונית של מערכת העצבים המרכזית. היא פוגעת במיאלין, חומר שומני שמבודד את סיבי העצבים ועוזר להעברת האותות מהמח אל שאר הגוף. כשהמיאלין נהרס (תהליך הנקרא דימיאלינציה), העברת האותות נפגמת וזה משפיע על תפקודים רבים של הגוף.

המחלה היא אוטואימונית. כלומר מערכת החיסון, שתפקידה להגן על הגוף, תוקפת בטעות חלקים בריאים של מערכת העצבים. תאי T, תאי חיסון חשובים, מזהים את המיאלין כזר ותוקפים אותו. התקיפה יוצרת נפיחות ונזק למחסום הדם, מוח, ומפעילה תאים אחרים שמשחררים חלבונים הרסניים. התוצאה הסופית היא הרס של המיאלין.

הרס המיאלין מקשה על הגנה ושליחת הפקודות מהמח לשרירים. תופעות נפוצות הן קושי בהליכה וחולשת שרירים. טיפולים כמו פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק יכולים להקל. בחלק מהמקרים מתפתחת נכות.

פגיעה בעצב הראייה או בתקשורת העין, מח יכולה לגרום לראייה מטושטשת ולעיתים לעיוורון חלקי. אצל חלק מהחולים יש גם קושי להבחין בין צבעים.

חולים חווים לעיתים עקצוצים, חוסר תחושה, כאבים או תחושת שרפה בעור. ישנן גם בעיות כמו ירדמות של איבר בזמן פעילות.

תשישות, חום וכאבי ראש נפוצים אצל חולים.

פגיעה בגזע המוח עלולה לשנות שליטה רגשית. חולים עלולים להתמודד עם דיכאון, בכי, או תחושות שינויים במצב הרוח, כולל אופוריה בחלק מהמקרים.

כשהמחלה מתקדמת יש לעיתים קושי בשליטה על שתן וצואה. התפקוד המיני עלול להיפגע, ובגברים לעיתים מופיעה בעיית זקפה.

מחקר משנת 2006 הצביע על נוגדנים מסוג IgE שעלולים לתקוף מיאלין. גם גורמים סביבתיים וגנטיקה משפיעים. המחלה אינה תורשתית ישירות, אך שכיחותה שונה בין אוכלוסיות.

מחקר משנת 2023 בדק רעלן (Epsilon Toxin, ETX) שמיוצר על ידי חיידקי Clostridium perfringens. נמצא ריכוז גבוה של חיידקים אלו במעיים של חולי טרשת. בעכברים הוחלף החומר המגביר חדירות כלי הדם בחומר זה, והעכברים פיתחו תסמינים הדומים יותר לאלו בבני אדם. המחברים מדגישים שיש צורך במחקרים בבני אדם.

קיימות כמה צורות: טרשת נפוצה שפירה (כ-10, 20% מהחולים), טרשת התקפית-הפוגתית (Relapsing-Remitting, כ-85%), מתקדמת משנית (מפתחת אצל כחצי מהחולים של הצורה ההתקפית לאחר כ-10 שנים), מתקדמת ראשונית (כ-10%), וסוג משולב נדיר יותר.

אין בדיקה יחידה שקובעת MS. משתמשים בשילוב בדיקות: בדיקות דם, הדמיית תהודה מגנטית (MRI), ובדיקת נוזל חוט השדרה (CSF). דרושים לפחות שני אירועי דימיאלינציה אנטומיים, עם הפסקה של לא יותר מ-30 יום ביניהם, כדי לקבוע אבחון מסוים.

אין מרפא מוחלט כיום. בטיפול בהתקפים משתמשים בסטרואידים במנות גבוהות כדי לעצור את ההתקף ולהגן על המיאלין. קיימות תרופות לשינוי מהלך המחלה (Disease Modifying Therapies, DMTs). בין התרופות המוכרות: אינטרפרון בטא (Avonex, Rebif), אינטרפרון ביתא 1b, מיטוקסנטרון, נטאליזומאב (Tysabri) שדורשת זהירות, גלטירמר אצטט (Copaxone) ופינגולימוד (Gilenya) שניתן דרך הפה. תרופות נוספות בפיתוח כללו BG-12 ולקוינימוד.

הטיפול בטרשת מתקדמת מאתגר יותר. תרופות מאטות החמרה, אך לעתים יש להן תופעות לוואי משמעותיות. שימוש בחלבון beta-1a בתחילת התקפה יכול להפחית סיכוי להתפתחות טרשת נפוצה מלאה.

ד"ר פאולו זמבוני הציע שצנרת ורידים צרה בצוואר (CCSVI) גורמת למחלה. הוא פיתח צינתור להרחבת הוורידים. השיטה הובלה כמבטיחה, אך נותרה שנויה במחלוקת ומחסור בעדויות מדעיות ארוכות טווח (נכון ל-2012).

מקרה מוקדם מתועד הוא של לידווינה, שנפטרה ב-1433. הנוירולוג ז'אן מרטין שארקו תיאר את המחלה כמחלה נפרדת ב-1868, ותיאר שלושה סימנים שמוזכרים עד היום. במחצית המאה ה-20 נוסו טיפולים רבים, אך רבים נכשלו.

"טרשת" (sclerosis) פירושה תקשות או צלקת של רקמה. "נפוצה" (multiple) מתייחסת לכך שהאזורים הפגועים מפוזרים במערכת העצבים, ולא לשכיחות האוכלוסייה.

השכיחות העולמית מוערכת בכ-30, 100 מקרים לכל 100,000 תושבים. המחלה נפוצה יותר באזורים הצפוניים של כדור הארץ ובמדינות עשירות. שיעורי התחלואה גבוהים בארצות הברית, קנדה, גרמניה והונגריה.

בישראל יש מוערך 3,000, 5,000 חולים. בשנות ה-70 הוקמה אגודה לטרשת נפוצה שתמכה בחולים וקידמה מחקר.

טרשת נפוצה (MS) היא מחלה שפוגעת במערכת העצבים. המערכת הזו מעבירה מסרים מהמח לגוף. המיאלין הוא שכבה שומנית שמכסה את העצבים. מתי שהמיאלין נהרס, המסרים נחלשים.

במקרים רבים מערכת החיסון, הגוף שמגן עלינו מזיהומים, טועה ותוקפת את המיאלין. ההרס הזה נקרא דימיאלינציה.

אדם חולה יכול לראות מטושטש, להרגיש חולשה בשרירים, לקפוא באמצע הליכה, ולהרגיש עקצוצים או חוסר תחושה בעור.

לעיתים הראייה נפגעת. גם המצב הרגשי יכול להשתנות. אנשים יכולים להיות עצובים או להרגיש עליזים ללא סיבה.

= בעיות יום-יומיות קטנות
יכול להיות קשה לשלוט בשתן ובצואה. גם בעיות בתפקוד המיני יכולות להופיע.

= למה זה קורה?
לא יודעים בדיוק למה. יש מחקר שמצא נוגדנים שעשויים לתקוף את המיאלין. גם גנים וסביבה משפיעים. מחקר חדש מצא שקיים רעלן מחיידקים במעיים שיכול לשחק תפקיד בעכברים. צריך עוד מחקרים בבני אדם.

= סוגים ותדירות
הסוג הנפוץ ביותר נקרא התקפית-הפוגתית. יש גם צורות שבהן המחלה מתקדמת ואתה לא מתאושש מהתקפים.

= אבחון וטיפול
אבחון נעשה בעזרת בדיקות דם, סריקת MRI ובדיקת נוזל מוחי. אין תרופה שמרפאה לגמרי היום. בהתקף נותנים לעתים סרואידים (תרופות חזקות) כדי לעצור את ההתקפה. יש תרופות שיכולות להאט את התקדמות המחלה.

= היסטוריה ושם
המילה "טרשת" אומרת התקשות או צלקת. "נפוצה" אומרת שהפגיעות מופיעות במספר מקומות במוח ובחוט השדרה.

= כמה חולים בעולם ובישראל
יש בין 30 ל-100 חולים לכל 100,000 אנשים בעולם. בישראל יש בערך 3,000, 5,000 חולים.