ידיד נפש

יְדִיד נֶפֶשׁ הוא פיוט דתי שנכתב בארץ ישראל במאה ה־16 על ידי רבי אלעזר אזכרי (1533, 1600), ממתקבלי צפת. הפיוט מבטא בקשה ואהבה אל ה'.

הפיוט בן ארבעה בתים. בראשי הבתים יש אקרוסטיכון של השם המפורש. המבנה ההפשטני: בכל בית שלושה טורים, וטורים אלה חרוזים וכתובים לפי משקל מוזיקלי מסורתי.

רבי אלעזר אזכרי חיבר את הפיוט. הוא הדפיסו לראשונה ב־1600 בספר "ספר חרדים" וקרא לו "בקשה על הייחוד וחשק האהבה". במשך הזמן חובר הפיוט למסורות שונות ונחשב לחלק מזמירות השבת ומנוסחי התפילה.

לפיוט הולחנו עשרות לחנים. הלחן המפורסם ביותר הוא ניגון חסידי עממי, המושר בחצרות כמו וורקא, קרלין ולעלוב. נהוג גם לסיים בלחן חב"אדי. בנוסף פותחו לחנים מודרניים על ידי מלחינים וזמרים ישראלים, ולעיתים מופיעים גרסאות מקומיות אצל עדות כמו יהודי גאורגיה.

במהלך השנים נכנסו שינויים טקסטואליים. השינוי המוכר הוא "והייתה לך שפחת עולם" שהומר ל"והייתה לה שמחת עולם". שינויים נוספים הופיעו בפתיחת שורות כגון "אנא אלי מחמד לבי" שהשתנה בנוסחים שונים ל"אלה חמדה לבי" או "אנא אלי חמדת לבי".

נמצאו מסורות נוסח שונות: נוסח על פי כתב יד המחבר שמופיע בסידורים בנוסח ספרד ובסידורים מודרניים כגון רינת ישראל וקורן; וכן נוסח טעון שנמצא ברבים מהסידורים בנוסח אשכנז. פרופ' מאיר בניהו גילה כתב יד המקורי, והנוסח הזה נדפס ובוצע בבתי תפילה ובסידורים מודרניים.

יְדִיד נֶפֶשׁ הוא פיוט, שיר תפילה, שנכתב במאה ה־16 על ידי רבי אלעזר אזכרי מצפת.

הפיוט בן ארבעה בתים. בתחילת כל בית יש אותיות שמרכיבות את שם ה'.

הפיוט מושר בבתי כנסת ובזמירות שבת. בקהילות ספרד נהגו לשיר אותו לפני מנחה של ערב שבת. גם בקהילות אשכנזיות רבים שרים אותו אחרי מנחה.

יש לו הרבה לחנים. יש לחן חסידי מפורסם, ולפעמים מסיימים אותו בלחן של חסידי חב"ד. גם זמרים בימינו הלחינו וביצעו אותו.

במהלך הזמן שונו מילים בפיוט. למשל "והייתה לך שפחת עולם" שונה לפעמים ל"והייתה לה שמחת עולם".

פרופ' מאיר בניהו מצא כתב יד מקורי של המחבר. הפיוט הודפס לראשונה בספר "ספר חרדים" בשנת 1600.