יהדות סרביה

הקהילה היהודית בסרביה מונה כיום כ־3,000 חברים. אלה כוללים יהודים שומרי מסורת, צאצאים לדורות שהיו יהודים בעבר ובני משפחותיהם. הפדרציה של הקהילות היהודיות מייצגת את הקהילה מול הממשלה והרשויות.

נושא מרכזי כיום הוא השבת הרכוש היהודי שנלקח בימי הנאצים או הולאם בשלטון הקומוניסטי. בשנת 2009 עבר חוק דה-נציוליזציה, חוק שנוגע לרכוש פרטי שנלקח בעבר.

בסרביה פועלים שני בתי כנסת פעילים: סוכת שלום בבלגרד ובית כנסת חב"ד, המנוהל על ידי הרב יהושוע קמינצקי. יש בתי כנסת שאינם פעילים בנובי-סאד ובסובוטיצה. בית הכנסת בסובוטיצה נחשב לאחד מהגדולים והמבנים משמשים גם כאולמות קונצרטים ומוזיאונים.

מרבית היהודים מתגוררים בבלגרד. ערים נוספות עם קהילות קטנות הן נובי סאד, סובוטיצה, זרניאנין, זמון, ניש וגם פרישטינה בקוסובו. הקהילה סובלת מהתבגרות: רבים מהצעירים מהגרים או מאבדים חלק מזיהותם היהודית. יחד עם זאת פועל בבלגרד מועדון סטודנטים יהודי פעיל.

האנטישמיות בסרביה נחשבת יחסית נמוכה בהשוואה למדינות אחרות במזרח אירופה. עם זאת קיימת פעילות פוליטית מזוהה עם מסרים אנטישמיים, למשל התנועה הסרבית הרדיקלית. בתקופה שבה הייתה בראשותה דמויות מקומיות הוסבו מבנים יהודיים לשימושים אחרים ונרשמו חילוליוּת של בתי קברות. ב־2005 התפרעה קבוצה נאו-נאצית באוניברסיטת נובי-סאד; חבריה נעצרו והובאו לדין.


היהודים הגיעו לסרביה כבר בימי הביניים. במאות ה־13 וה־14 הגיעו יהודים מאיטליה ומדוברובניק. מאוחר יותר הגיעה אוכלוסייה מהונגריה, ובשנת 1492 הגיעו פליטים רבים אחרי גירוש ספרד.

בבלגרד חיו במשך כ־300 שנים אשכנזים וספרדים בדו־קיום. אשכנזים הם יהודים שמקורם במרכז ובמזרח אירופה. ספרדים הם יהודים שמוצאם מאזור חצי האי האיברי.

בתקופת השלטון העות'מאני פרחה המסחר היהודי, בזכות קשרי סחר עם סופיה, ונציה, אנקונה וסלוניקי. בשנת 1617 הגיע הרב יהודה לירמה מקושטא והשפיע מאוד על המרכז הרבני בעיר. ב־1846 הוטל צו שאסר על יהודים לעסוק במסחר, והמצב השתפר רק אחרי מתן זכויות ב־1888, 1889.

הקהילה התרחבה לפני ואחרי מלחמת העולם הראשונה. הוקמו מוסדות חינוך ובתי כנסת לאשכנזים ולספרדים. בשנת 1890 היו בסרביה כ־2,600 יהודים. ב־1939 חיו בבלגרד כ־10,400 יהודים, רובם ספרדים.

כמעט כל יהודי קוסובו שנשארו בין שתי המלחמות נרצחו בשואה. רוב יהודי סרביה נספו גם הם בשואה. רבים מהניצולים עלו לישראל. הפרטיזנים בראשות טיטו נתנו מקלט ליהודים, ורבים לחמו בשורותיהם.

כיום מונה הקהילה כ־3,000 איש, רובם בבלגרד.


בווֹיווֹדינה חיו יהודים מהמאה ה־16. במאה ה־19 הייתה האזור בשליטת האימפריה האוסטרו־הונגרית.

יהודים ישבו בערים כגון נובי סאד, סובוטיצה, סומבור, פאנצ'בו וזרניאנין. מרביתם היו אשכנזים ששייכים לזרמים האורתודוקסי או הנאולוגי. נאולוגי הוא זרם דתי שפעל במרכז אירופה והיה יותר פתוח לרפורמות דתיות.

לאחר מלחמת העולם הראשונה נותרו באזור כ־20,000 יהודים, מתוך כ־30,000 שחיו בו קודם לכן, וחלקם היגרו לארצות הברית ולמדינות אחרות.

בסרביה חיה קהילה קטנה של כ־3,000 יהודים. יש ארגון שמייצג אותם מול המדינה.

נושא חשוב היום הוא החזרת רכוש שנלקח בעבר. ב־2009 עבר חוק בנושא זה. חוק דה-נציוליזציה מטפל ברכוש פרטי שנלקח.

יש שני בתי כנסת פעילים. אחד נקרא סוכת שלום בבלגרד. השני הוא בית כנסת חב"ד, עם הרב יהושוע קמינצקי. בתי כנסת אחרים בנובי סאד ובסובוטיצה משמשים כבתים לתרבות ולמוזיאון.

רוב היהודים גרים בבלגרד. יש גם קבוצות קטנות בנובי סאד, סובוטיצה, זרניאנין, זמון, ניש ופרישטינה.

הקהילה מתבגרת. חלק מהצעירים עוברים לחו"ל או מאבדים חלק מזהותם. בבלגרד פועל מועדון סטודנטים יהודי פעיל.

רמת האנטישמיות בסרביה היא יחסית נמוכה. היו מקרים, כמו פריצת סדר באוניברסיטה ב־2005.


יהודים באו לסרביה כבר במאה ה־13 וה־14. הם הגיעו מאיטליה, מדוברובניק ומהונגריה. בשנת 1492 הגיעו לפה פליטים מספרד.

בבלגרד חיו אשכנזים וספרדים ביחד. אשכנזים הם יהודים שמקורם באירופה. ספרדים הם יהודים שמוצאם מספרד.

הרב יהודה לירמה הגיע ב־1617 והשפיע על החיים הדתיים בעיר. במאה ה־19 הוטל צו שאסר על יהודים לעסוק במסחר. הזכויות חזרו רק ב־1888, 1889.

רבים מהיהודים בסרביה נספו בתקופת השואה. חלק מהניצולים עלו לישראל.


בווֹיווֹדינה היו יהודים מהמאה ה־16. בערים עיקריות ישבו נובי סאד וסובוטיצה. מרביתם היו אשכנזים, חלקם שייכים לזרם הנאולוגי.

לאחר מלחמת העולם הראשונה נמנו באזור כ־20,000 יהודים, אחרי הגירה של אחרים.