יהדות קונסרבטיבית

יהדות קונסרבטיבית (המכונה גם מסורתית או Masorti) היא זרם מודרני ביהדות. היא רואה במסורת ובקהילה מקור סמכות חשוב. הלכה (החוקים והמנהגים הדתיים) נחשבת מחייבת, אך היא גם תולדה היסטורית ושנויה עם הזמן. התנועה מדגישה את השילוב בין מחקר היסטורי-ביקורתי של המקורות לבין נאמנות למסורת הקהילתית. היא דוחה קביעות תאולוגיות נוקשות ומכילה מגוון דעות לגבי אמונה.

התנועה צמחה מתוך האסכולה הפוזיטיבית-היסטורית של המאה ה-19. דמות מרכזית היא זכריה פרנקל, שהדגיש את חשיבות "נפש העם" והמסורת כאמצעי לגיבוש ההלכה. במשך השנים נותרה קונסרבטיבית עמומה בשאלות התיאולוגיה (מה מאמינים בדיוק). ב-1988 ניסחו הנהגים מסמך בשם "אמת ואמונה" (Emet v'Emunah). המסמך אישר אמונה באלוהות ובהתגלות, אך גם הכיר בשונות דעות בתוך הזרם. חלק מההוגים רואים את ההתגלות כתהליך אנושי-קולקטיבי עם השראה אלוהית, לא כהעברה מילולית בודדת.

רעיון מרכזי הוא "כלל ישראל", רצון הקהילה כגורם מרכזי בקביעת נוהגי הדת. הקונסרבטיבים מנסים לאזן בין מחקר מודרני לבין שמירת מצוות. זה יוצר מתחים בין הנהגה רבנית לבין הציבור, שכן הממסד נוטה לדרוש שמירה יותר מחמירה מהקהל בפועל.

תפיסת ההלכה בתנועה משולבת במחקר היסטורי-ביקורתי. ועדי הלכה קונסרבטיביים (למשל Committee on Jewish Law and Standards) מקבלים פסיקות ברוב קולות, ומכירים גם בדעות מיעוט. הם נוטים להשתמש בתשובות מבודדות, בדברי ראשונים, ובכלים כמו תקנת חכמים (תקנה, שינוי או חידוש הלכתי על ידי חכמים כדי להתאים את המציאות). שיקולים אתיים וחברתיים תופסים משקל בפסיקה, ולעתים מהווים טיעון לשינוי.

התנועה חזקה במיוחד בצפון אמריקה. ארגונה הגדול הוא "בתי הכנסת המאוחדים של היהדות הקונסרבטיבית" (USCJ). הגוף הבין-לאומי נקרא "מסורתי עולמי" (Masorti World). ההנהגה הרוחנית נמצאת בידי כנסת הרבנים (Rabbinical Assembly). הקהילות מנו בשיאן מיליוני מזדהים, אך מאז המאה ה-20 חלו ירידות בהזדהות ובחברות רשומות.

- 1950: הותר שימוש בחשמל בשבת במובנים מסוימים, והותר נסיעה לבית הכנסת במצבים מסוימים.
- שנות ה-50, 70: הקלות והסדרים בענייני נישואין, כתובה ועגונות.
- 1955, 1983: הלגשת מעמד הנשים; מאז שנות ה-80 הותרה סמיכת נשים לרבנות בתנועה בצפון אמריקה.
- 2000: ביטול חקירה בנושא ממזרות במקרים של נישואין.
- 2006: הוועד קבע כי יש לקבל ולהשקיע בתפקידי הנהגה הומוסקסואלים, אך שמר על פירוש מסורתי מסוים בנוגע לאיסורי מין; בהמשך ננקטו צעדים להכלת טרנסג'נדרים.

גוף-הגג הבין-לאומי הוא "מסורתי עולמי". USCJ הוא הארגון הגדול בצפון אמריקה. בית המדרש לרבנים (Jewish Theological Seminary, JTS) הוא מוסד ההכשרה החשוב. הערכות מדברות על למעלה ממיליון מזדהים, וכ-600,000 חברים רשומים בקהילות, אך שיעורי ההזדהות ירדו מאז שנות ה-70.

שורשי התנועה במרכז אירופה של המאה ה-19, בעיקר באסכולה של זכריה פרנקל. בארצות הברית הזרם התגבש כמוסד עם הקמת בית המדרש לרבנים והקמת ארגונים קהילתיים. לאורך ה-20 וה-21 התנועה עברתה גלגולים: מחלוקות תאולוגיות, הקמת תכניות לימוד עצמאיות, ודיונים על מעמד האישה, להט"ב וגיור. רעיון ה"מסורת ושינוי" נשאר בסיסי בתפיסת הדרך.

הזרם בישראל מוכר בשם התנועה המסורתית (Masorti). יש לה עשרות קהילות, תנועת נוער ושירותים דתיים מקומיים. הגיור הקונסרבטיבי מוכר על ידי משרד הפנים, אך לא מוכר על ידי הרבנות הראשית. נישואי התנועה אינם מוכרים רשמית בישראל.

יהדות קונסרבטיבית (מסורתית) היא דרכה של יהדות שמכבדת מסורת ובו בזמן מאפשרת שינויים. הלכה (הלכה = החוקים והמנהגים) חשובה לה.

התנועה לא מדגישה אמונה אחידה. היא אומרת שהמסורת והעם חשובים לקבלת החלטות דתיות. כמה הוגים חשובים שהשפיעו עליה היו זכריה פרנקל.

הרעיון המרכזי הוא "כלל ישראל". זה אומר: מה שהעם והקהילה עושים משפיע על ההלכה.

הקונסרבטיבים לומדים את המקורות גם בעזרת מחקר היסטורי. יש ועדי הלכה שמקבלים החלטות. הם משתמשים בכלים מיוחדים של חכמים כדי לשנות או להתאים חוקים.

- 1950: אישרו שימוש בחשמל בשבת בחלק מהמקרים.
- מותר לעיתים לנסוע לבית הכנסת לשבת.
- באמצע המאה ה-20 הדרגנו זכויות לנשים בתפילה ובהמשך הוסמכו נשים לרבנות.
- בתחילת המאה ה-21 ניתנו החלטות להכלת אנשים להט"ב בקהילות.

הארגון הבינלאומי נקרא "מסורתי עולמי". בארצות הברית הקהילה העיקרית נקראת USCJ. יש מיליוני אנשים שמזדהים, אבל מספר הקהילות ירד בשנים האחרונות.

התחילה במאה ה-19 באירופה. אחרי כן גדלה בארצות הברית. לאורך השנים היו שינויים רבים, דיונים, ויקוחים על חוקים ועל הכשרות.

התנועה המסורתית בישראל מנהלת קהילות ותנועות נוער. הגיור שלה מוכר על ידי משרד הפנים, אך הרבנות הראשית לא מכירה בו. הנישואים שלה לא מוכרים רשמית בישראל.