יהדות שווייץ

יהדות שווייץ היא קהילה יהודית בשווייץ של היום. כיום יש בה כ-18, 20 אלף יהודים ביותר מ-20 קהילות. הקהילות הגדולות נמצאות בציריך ובז'נבה, לצד מרכזים בבזל, ברן ולוזאן.

יהודים הוזכרו לראשונה בבזל ב-1213. בשנים 1348, 1349, בזמן ה"מגפה השחורה" (המגפה הגדולה), פרצו בגל רב של פרעות נגד היהודים. רבים נרצחו ומאות הוצתו חיים; 600 מיהודי בזל נכלאו ונשרפו. כ-140 ילדים נחטפו והומרו לנצרות. מאוחר יותר הקהילות הוקמו מחדש, אך גם במהלך המאה ה-15 אירעו גירושים והגבלות.

ממשלת שווייץ הגבילה במשך שנים את מקומות המגורים של יהודים. ב-1678 רוכזו היהודים בעמק הנהר סורב (אזור קנטון ארגאו של היום). ב-1776 הותרה התיישבות רק בשתי עיירות שם: אנדינגן ולנגנאו. תחת כיבוש נפוליאון קיבלו היהודים שוויון זכויות, אך הוא בוטל אחרי חזרת עצמאות שווייץ. רק ב-1866 ניתנו ליהודים זכויות שוות בכל המדינה.

בשנת 1893 התקבל משאל נגד שחיטה כשרה. שחיטה היא שיטה יהודית לטבח לפי ההלכה. בשנות ה-30 של המאה ה-20 הובעה מחאה נגד פרסומים אנטישמיים כמו "הפרוטוקולים של זקני ציון". בזמן מלחמת העולם השנייה, שווייץ הייתה נייטרלית (לא הצטרפה לצדדים הלוחמים) והגבילה את כניסת הפליטים; כש-25,000 מבקשי מקלט יהודים הורשו להיכנס.

אירועים מודרניים בולטים: הזמרת השווייצרית-יהודייה ליס אסיה זכתה באירוויזיון 1956. ב-1999 נבחרה רות דרייפוס לנשיאת שווייץ, והייתה האישה והיהודייה הראשונה בתפקיד.

בציריך פועלות שתי קהילות חרדיות עיקריות: "עדת ישורון" (IRGZ) ו"אגודת אחים". "אגודת אחים" איחדה בתי כנסת חסידיים ומקיימת מערכת כשרות. חסידויות כמו בעלזא, גור ואלכסנדר מחזיקות בתי כנסת עצמאיים. קהילת IRGZ קיימת מאז 1895, מייסוד תלמידי הרש"ר הירש, ויש לה גם מערכת כשרות. ההערכה היא שכ-3,000 יהודים חרדיים חיים בציריך.

קהילות חרדיות קטנות נוספות פועלות בבזל (כמה עשרות משפחות), בז'נבה ("מחזיקי הדת"), בלוצרן ובלוגאנו. חלק מהישיבות המסורתיות נסגרו בשנים האחרונות, למשל ישיבות שנסגרו ב-2015 ובניסן תשפ"ד. כמה קהילות עובדות בשיתוף עם מרכזי חב"ד המקומיים.

חב"ד פעילה בשווייץ מאז 1982. יש סניפים בציריך, ג'נבה, לוגאנו, בזל, צוג ולוצרן, והם מעורבים בפעילות קהילתית רחבה.

הקהילות מנהלות גני ילדים, בתי ספר וארגונים תרבותיים. בציריך קיים בית ספר יסודי בשם "נעם" שמלמד גם עברית. פועלות תנועות נוער כמו בני עקיבא והשומר הצעיר, וכן ארגוני סטודנטים המאוגדים ב-SUJS (איגוד הסטודנטים היהודים השווייצרים). הפדרציה היהודית של שווייץ משמשת ארגון-גג, והארגון הבינלאומי בני ברית מפעיל מספר בתי הילל.

יהדות שווייץ היא קהילה של יהודים שחיים בשווייץ. היום יש בה כ-18 אלף יהודים. הקהילות הגדולות הן בציריך ובז'נבה.

היהודים הוזכרו בבזל כבר ב-1213. במאה ה-14, בזמן המגפה הגדולה, התקפו יהודים. רבים נהרגו. בכמה מקומות שרפו יהודים ואת בזל זה נגע קשות. כ-140 ילדים נחטפו והומרו לנצרות.

מאוחר יותר הישראלים נאלצו לגור בשכונות נפרדות. במאה ה-17 ריכזו את היהודים בעמק קטן שנקרא סורב. ב-1776 הותרה התיישבות רק בשתי עיירות בתוך העמק. ב-1866 קיבלו היהודים זכויות שוות בכל שווייץ.

בשנת 1893 אסרו בשווייץ על שחיטה. שחיטה היא הדרך היהודית לשחיטת בעלי חיים לפי חוקי הדת. בזמן מלחמת העולם השנייה שווייץ לא הצטרפה ללחימה (נייטרלית) והיא אפשרה כניסה לכ-25,000 פליטים יהודים בלבד.

בציריך יש שתי קהילות חרדיות חשובות: "עדת ישורון" ו"אגודת אחים". לקהילות יש בתי כנסת ומערכת כשרות. גם בז'נבה ובאזורים אחרים יש קהילות קטנות. חלק מהישיבות והקהילות שינו את פעילותן או נסגרו לאחרונה.

חב"ד פועלת בשווייץ מאז 1982. יש לה סניפים בערים כמו ציריך, ג'נבה ולוגאנו.

הקהילות מפעילות גנים, בתי ספר ותנועות נוער. יש גם ארגון גדול בשם הפדרציה היהודית של שווייץ. בני ברית מפעיל כמה בתי הילל לסטודנטים.