רב יהודאי בן נחמן גאון (גאון, ראש ישיבה) כיהן כראש ישיבת סורא בין השנים 757, 761. הוא נחשב לסגי נהור, תואר הנהגה בישיבה, בעל מעמד גבוה ועוזר למנהיג.
תחילה היה מחכמי ישיבת פומבדיתא, אך הועבר לסורא על ידי ראש הגולה שלמה בן חסדאי. ראש הגולה, המנהיג הקהילתי בבבל, רצה אותו בסורא כי לא נמצא שם חכם ברמתו. תלמיד תלמידו, רב פירקוי בן באבוי, תיאר אותו כגדול בקדושה ובענווה. אחיו, רב דודאי בן נחמן, כיהן בו־זמנית כגאון בפומבדיתא.
הוא נחשב לגאון הראשון שיזם חיבורי הלכה אחרי סיום התלמוד הבבלי. הלכות, כללי דת ומנהג, המיוחסים לו כוללים את הספר "הלכות פסוקות". ספר זה מסודר לפי נושאים ומתבסס, ברובו, על סדר המסכתות של התלמוד הבבלי. הספר עסק בעיקר בהלכות שנוהגות בגלות בחוץ לארץ, ואליו חוברו תקצירים רבים. חיבורו השפיע גם על חיבורים מאוחרים יותר.
רב יהודאי דגל בהכרה בתלמוד הבבלי, התלמוד שנערך בבבל, כסמכות ההלכתית המרכזית. בכך נלחם מול חכמי ארץ ישראל, שהתבססו על התלמוד הירושלמי, התלמוד שנערך בארץ ישראל, ועל מנהגי המקום. הוא כינה חלק ממנהגיהם "מנהגי שמד", כלומר מנהגים שנוצרו בזמנים קשים ופגעו בהעברת המסורת. אנטי־הדיאלוג הזה ניכר במכתבים ובתיעוד תלמידיו.
מתלמידיו הבולטים היה רב נטרונאי בן חכינאי, שנסע לספרד ולאפריקה הצפונית והפיץ שם את לימוד התלמוד הבבלי.
ספרים בשם "הלכות קצובות" ו"הלכות גדולות" יוחסו לו בעבר. עם זאת, כיום מקובלת הדעה שה"הלכות גדולות" חוברה על ידי רבי שמעון קיירא, ושה"הלכות קצובות" מיוחסות למחבר אחר לא ידוע. יש גם בלבול מבחינת המסורת האם הכוונה ברב יהודאי היא לבן נחמן או לרב יהודאי הכהן גאון.
רב יהודאי בן נחמן גאון. גאון, זה ראש ישיבה. הוא היה ראש ישיבת סורא בין השנים 757, 761. הוא היה גם סגי נהור, תפקיד הנהגה בישיבה.
לפני כן למד ופעל בפומבדיתא. ראש הגולה שלחה אותו לסורא כי חשבו שהוא החכם הטוב שם. תלמידים סיפרו שהוא היה אדם צנוע וקדוש. אחיו כיהן גם הוא כגאון בפומבדיתא.
הוא היה מהראשונים שכתבו ספרי הלכה אחרי התלמוד. ספר המיוחס לו נקרא "הלכות פסוקות". הספר דן בכללים ובמנהגים של החיים היהודיים בחוץ לארץ.
רב יהודאי רצה שהתלמוד הבבלי יהיה המקור העיקרי להלכה. בחלק מהמקומות בארץ ישראל אנשים הקשיבו לתלמוד שונה בשם התלמוד הירושלמי. על כך נוצרו חילוקי דעות.
מתלמידיו היה רב נטרונאי, שאפילו נסע רחוק והפיץ את לימוד בבל בספרד ובאפריקה.
קישרו לשמו גם ספרים בשם "הלכות גדולות" ו"הלכות קצובות". היום חושבים שה"הלכות גדולות" נכתבה על ידי רבי שמעון קיירא. יש גם אי־בהירות מי בדיוק כתב חלק מהספרים בשם רב יהודאי.
תגובות גולשים