יהוכל בן־שלמיהו (מוזכר גם כ־יוכל בן־שלמיה או יוכל בן־שלמיהו) היה שר בממלכת יהודה.
הוא פעל בירושלים סמוך לחורבן בית המקדש הראשון (587 לפנה"ס), בשירותו של צדקיהו, המלך האחרון של יהודה.
השם שלו מופיע פעמיים בספר ירמיה.
שמו נמצא על חותם טביעה, חותם קטן שנלחץ על חימר רך כדי לסמן בעלות, שנחשף במבנה האבן הגדול בעיר דוד.
החפירה הובלה על ידי הארכאולוגית אילת מזר מהאוניברסיטה העברית.
יהוכל נחשב לאחת הדמויות המקראיות שאושרו גם ארכיאולוגית, לצד דמויות בולטות אחרות כמו אחאב וגמריהו בן שפן.
בשנת 2008 נמצאה באתר גם טביעת חותם של שר אחר משירות צדקיהו, גדליהו בן פשחור.
יהוכל ואביו שלמיהו נכללים ברשימה של 53 דמויות מקראיות שאושרו במחקר כממשיות היסטוריות.
יהוכל בן־שלמיהו היה שר חשוב ביהודה.
הוא פעל בירושלים זמן קצר לפני חורבן בית המקדש הראשון (587 לפנה"ס).
שמו מופיע בספר ירמיה פעמיים.
מצאו חותם טביעה שלו, חותם קטן שנלחץ על חימר רך, בעיר דוד.
החפירה הובלה על ידי אילת מזר.
ב־2008 מצאו במקום גם חותם של שר אחר בשם גדליהו בן פשחור.
יהוכל ואביו שלמיהו הם חלק מרשימת 53 אנשים מקראיים שאיששו אותם בחפירות.
תגובות גולשים