יוונית עתיקה

יוונית עתיקה היא השלב של השפה היוונית מהמאות ה-9 עד ה-6 לפנה"ס. תקופה זו כוללת את התקופות הארכאית, הקלאסית וההלניסטית. היוונית העתיקה קדמה להוּנית המיקנית ולשפות היווניות המאוחרות.

היוונית הייתה שפתם של הומרוס, ההיסטוריונים, המחזאים והפילוסופים של אתונה. דרכה נכנסו שורשים יווניים לשמות מדעיים רבים דרך הלטינית.

השפה נכתבת במשך למעלה מ-3,000 שנה. יש שתי תאוריות עיקריות למקורה: הגירה של דוברי פרוטו‑יוונית (צורת יוונית קדומה מאוד) ליוון בין 3200 ל-1900 לפני הספירה, או התפתחות מקומית מתוך שפה הודו‑אירופית קדומה.

היוונית העתיקה כללה כמה ניבים, מקובצים בארבע קבוצות. הניב המפורסם ביותר הוא האטי־אטית, הניב של אתונה, שבו נכתבה רוב הספרות המוכרת של התקופה.

בתקופה ההלניסטית התפתחה ה־קוֹינֶה (κοινή), "יוונית משותפת". זו גרסה מאוחדת של הניבים, המבוססת בעיקר על האטית עם השפעות איוניות. קוינה נכתבה בתרגום השבעים ובברית החדשה. לאחר כיבושי אלכסנדר הגדול היא הפכה לשפה נפוצה ולינגואה פרנקה, שפת תקשורת בין עמים.

היוונית העתיקה הבחינה בין 12 תנועות, חלקן קצרות וחלקן ארוכות. היו גם כ־10 דיפתונגים (צירופים של שתי תנועות שמייצרים צליל אחד). לשפה היו גם תכונות נשימה בעיצורים, שמבדילות צלילים. המערכת כללה גם הטעמות שלוש, שהיו פונמטיות, כלומר מאזנות משמעות.

המורפולוגיה הייתה עשירה ונטייתית. לשמות היו חמש יחסות, שלושה מינים (זכר, נקבה, סתמי) ושלושה מספרים (יחיד, זוגי, רבים). לפעלים היו ארבעה מבטאים־מצבים (מודוסים), שלושה אופני פעולה (פעיל, סביל, מדיום), שלושה גופים ושלושה מספרים. המבנה הזה השפיע על האופן שבו נבנו משפטים בשפה.

יוונית עתיקה היא השפה שדיברו ביוון מזמן מאוד. היא היתה בשימוש בתקופות הארכאית, הקלאסית וההלניסטית.

כבר מ-3,000 שנים כותבים יוונית. יש שתי רעיונות למקור שלה: או שאנשים דיברו פרוטו‑יוונית ועברו ליוון, או שהיא התפתחה במקום.

היוונית העתיקה התחלקה לכמה ניבים. הניב החשוב הוא האטית. בו כתבו כותבים מפורסמים באתונה.

בזמן ההלניסטי נולדה ה־קוינה, "יוונית משותפת". זהו סוג של יוונית שהיה מבין לכולם. בה כתבו גם חלקים מהברית החדשה.

היו ביוונית הרבה תנועות. היו גם דיפתונגים (צירוף של שתי תנועות יחד). לשפה היו סימנים של נשימה שהבדילו צלילים.

ביוונית שינו מילים הרבה כדי להראות מי עושה ומה קורה. לשמות היו חמש יחסים, שלושה מינים ושלושה מספרים. לפעלים היו דרכים וכיוונים שונים שמראים איך הפעולה נעשתה.