יון ויקטור אנטונסקו (15.6.1882, 1.6.1946) היה מפקד צבאי ורודן רומני ששלט ברומניה בין 4 בספטמבר 1940 ל-23 באוגוסט 1944, בתקופת מלחמת העולם השנייה והשואה. הוא הדיח את המלך קרול השני, קיבל את התואר "קונדוקטורול" (המוביל, המנהיג) וחתם על ברית הדוקה עם גרמניה הנאצית. בתקופת שלטונו נחקקו חוקים אנטישמיים, התרחשו גירושים ורציחות של יהודים (כולל פרעות יאשי וטבח באודסה) והועברו מאות אלפי יהודים למחנות בטרנסניסטריה; ממשלתו הוכחה כאחראית למותם ולסבל רב.
אנטונסקו גדל במשפחה צבאית והחל לימודים צבאיים בגיל צעיר. הוא התקדם בקביעות בדרגות ושירת ביחידות פרשים. כבר בתחילת דרכו בלט באופי נוקשה ובקשיחות, מה שהקנה לו כינויים ותדמית קשוחה בצבא.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה שירת כמפקד במטה המבצעים, התקדם לדרגות בכירות ונטל חלק בהצלחות רומניות בשנים 1917, 1919. קיבל עיטורים וקידום לדרגות מפתח.
לאחר המלחמה שימש כנספח צבאי בפריז ולונדון, פיקד על יחידות והגיע לדרגות גבוהות. ב-1933 מונה לרמטכ"ל (ראש המטה הכללי, המפקד העליון של הצבא), אך התפטר ב-1934 אחרי מאבקים פוליטיים. בשנות ה-30 חזר וקיבל תפקידי ממשל צבאיים. ב-1940 הוחזק במעצר בית לזמן קצר. במהלך שנות המלחמה קיבל גם עיטורים גרמניים, וב-21.8.1941 קידם עצמו לדרגת מרשל (דרגה צבאית עליונה).
באוגוסט-ספטמבר 1940 ניצל משבר מדיני והחליף את המלך בקרול השני. ב-5 בספטמבר הועבר הכתר לבנו מיכאי, והחוקה הפכה את אנטונסקו למנהיג בפועל. בתחילה הוא שיתף פעולה עם התנועה הלגיונרית (תנועה לאומנית ואלים), אך השיתוף נקטע במרד הלגיונרים בתחילת 1941, שנדכא בידי הצבא.
אנטונסקו שאף להשיב לרומניה את השטחים שאבדה (כגון בסרביה וצפון בוקובינה) ולכן התקרב לגרמניה. ביוני 1941 הצטרפה רומניה למתקפה הנאצית נגד ברית המועצות. דצמבר 1941 הצהירו גם מלחמה למדינות הברית.
אנטונסקו הואשם בשליחת דיוויזיות רומניות לחזית כשהן לא מצוידות כראוי. חלק גדול מהכוחות הרומנים סבלו מהפסדים כבדים, במיוחד בקרב סטלינגרד. מדיניותו גרמה, לפי הערכות, למותם של כ־חצי מיליון חיילים רומנים; סך האבדות הרומניות הוערך בקצת פחות ממיליון.
ב-23 באוגוסט 1944 הוביל מרד שנועד להחליפו. המלך מיכאי וגנרלים נאמנים הסירו את שלטונו. אנטונסקו נעצר, רומניה הסבה את פניה לבעלות-הברית ונלחמה נגד גרמניה.
אחרי המלחמה הושב לרומניה ונשפט בידי ה"טריבונל העממי" בבוקרשט במאי 1946 על פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. הוא נשפט, נדון למוות והוצא להורג ב-1 ביוני 1946. מקום הקבורה הוסתר.
ממשלת אנטונסקו חוקקה חוקים שנועדו לפגוע בזכויות היהודים ולהפוך רבים מהם לחסרי רכוש וחסרי הגנה. לפי הערכות שונות: 45,000, 60,000 יהודים נרצחו בבוקובינה ובבסרביה; 105,000, 120,000 יהודים רומנים מתו כתוצאה מהגלייתם לטרנסניסטריה; עוד מאות אלפי יהודים, במיוחד באוקראינה (כולל אודסה), נהרגו. ועדת היסטוריונים רומנית העריכה את מספר הנספים בשטחי רומניה שבשליטה רומנית בין כ-280,000 ל-380,000; הערכות אחרות מעריכות עד כ-420,000.
אנטונסקו הורה על גירושים רחבי היקף והורתה יחידות רומניות לבצע מעצרים והעברות למחנות באזור טרנסניסטריה. יש תיעוד של פקודות, דוחות ואמירות קשות שלו ושל בכירים אחרים, וכן התייחסויות שבהן הוא מציין כי לא אכפת לו אם רבים ימותו בזמן ההעברות.
מסמכים מעידים שעל פקודתו נעשו גירושים והרגים מסודרים. הוא קשר בין המדיניות הצבאית לבין המדיניות נגד היהודים, והיה מעורב בהחלטות מרכזיות שנגעו לגירושים ולמדיניות כלפי יהודים.
אנטונסקו נותר דמות שנויה במחלוקת ברומניה. חלק רואים בו אדם שאיפשר החזרת שטחים לרומניה; אחרים רואים בו רודן ופושע מלחמה האחראי לשואת יהודי רומניה.
בשנים שלאחר המלחמה נמשכו הדיונים ההיסטוריים והמשפטיים. ב-2006 ביטל בית המשפט חלק מהאשמותיו באשר לפשעים נגד השלום, אך אשרר את האשמותיו בנוגע לתפקידו בשואה. בהמשך הועברו חקיקה וצעדים שנועדו למנוע הנצחה של מי שהורשעו בפשעים נגד האנושות.
יון אנטונסקו (1882, 1946) היה מנהיג צבאי של רומניה בין 1940 ל-1944. (מנהיג = האדם ששולט במדינה.)
הוא התחיל כחייל וטיפס בדרגות. לפני מלחמת העולם השנייה היה מפקד בכיר בצבא.
ב-1940 הדיח את המלך והוכר כמנהיג. הוא קרא לעצמו "קונדוקטורול" (המוביל). אנטונסקו התקרב לגרמניה הנאצית והכניס את רומניה למלחמה נגד ברית המועצות.
בשלטון שלו הוצאו חוקים פוגעניים נגד היהודים. אלפי יהודים נרצחו, ומאות אלפים מתו אחרי שהוגלו למחנות בטרנסניסטריה. יש מסמכים שמראים שאנטונסקו הורה על גירושים והיה אחראי לחלק רב מהפגיעה באנשים.
ב-23 באוגוסט 1944 הצבא והמלך סיימו את שלטונו. לאחר המלחמה נשפט ונידון למוות. הוא הוצא להורג ב-1 ביוני 1946.
אנטונסקו נחשב אצל חלקים ברומניה כגיבור על שחזר שטחים, אך רבים רואים בו רודן שפגע באנשים רבים.
תגובות גולשים