יוסף ברודסקי

יוסף אלכסנדרוביץ' ברודסקי (24 במאי 1940, 28 בינואר 1996) היה משורר, מסאי ומחזאי יהודי-רוסי-אמריקאי. בשנת 1987 זכה בפרס נובל לספרות, פרס בינלאומי גדול לכותבים.

נולד במשפחת צלם יהודי בלנינגרד. בשנות הנעורים עזב את בית הספר בגיל 15 והחל לכתוב שירים בגיל 16. היה בקשר עם המשוררת אנה אחמטובה, שהאמינה בכישרונו.

ב-1964 נעצר בחשד ל"שוטטות" (אשמה של היעדר עבודה) ולדבריו נשפט והוגלה לאזור ארכנגלסק בצפון רוסיה. במהלך המשפט וולדימיר אדמוני עמד לעזרתו והזכיר את הישגיו בתור משורר ומתרגם. בספטמבר 1965, אחרי התערבות של אנשי רוח במוסקבה ובחו"ל, שוחרר ושב ללנינגרד. מעט משיריו ידעו פרסום בברית המועצות; מרביתם הופיעו במערב, ביניהם אסופה שיצאה ב-1965 תחת הכותרת "שירים ופואמות".

ב-1972 גורש מברית המועצות. התיישב באן ארבור, מישיגן, והוראה בחוג ללימודים סלאביים (חקר השפות והספרות הסלאביות) באוניברסיטה המקומית. המשיך לכתוב ברוסית, פרסם גם פרוזה ומאמרי ביקורת באנגלית, ועבד בתרגומים ספרותיים. ב-1980 קיבל אזרחות אמריקאית, וב-1981 עבר לגור בניו יורק. בחייו האמריקאיים השתתף באופן פעיל בחיי הספרות בארצות הברית ובאירופה והוציא כמה ספרי שירה ואוספים.

ב-1991, 1992 כיהן כ"משורר הקונגרס", תואר כבוד שמעניקה ספריית הקונגרס בארצות הברית. נפטר מהתקף לב בניו יורק, ונקבר בבית הקברות סן מיקלה בוונציה.

יוסף ברודסקי (1940, 1996) היה משורר יהודי-רוסי-אמריקאי. הוא כתב שירים וסיפורים.

נולד בלנינגרד בעיר בשמה יש גם את אחיו וצילומים. בגיל 15 עזב את בית הספר. בגיל 16 התחיל לכתוב שירים. המשוררת אנה אחמטובה חשבה שיש לו עתיד טוב.

ב-1964 האשימו אותו ב"שוטטות". זאת אומרת שאמרו שהוא לא עובד. הוא נשלח לאזור ארכנגלסק. אנשי ספרות ידועים ביקשו לשחררו. ב-1965 שוחרר וחזר ללנינגרד. חלק קטן משיריו פורסם אז, ורובם הופיעו במדינות אחרות.

ב-1972 גורש מברית המועצות. הוא עבר לאן ארבור במישיגן, ארצות הברית. שם לימד על שפות וספרות רוסיות. המשיך לכתוב ברוסית ופרסם גם באנגלית. ב-1980 קיבל אזרחות אמריקאית. ב-1981 עבר לניו יורק.

ב-1987 קיבל פרס נובל לספרות. זהו פרס גדול שמחלקים לכותבים. ב-1991, 1992 הוא היה משורר הקונגרס, תפקיד כבוד בארצות הברית. נפטר מהתקף לב בניו יורק ונקבר בוונציה.