יותם בן גדעון הוא דמות מקראית המוזכרת בפרק ט' בספר שופטים. הוא הצעיר מבין 70 בניו של גדעון.
לאחר שגדעון הושיע את ישראל מהמדיינים, בני ישראל ביקשו להמליך אותו. גדעון סירב והסביר שרק אלוהים ראוי למשול, ולא בן‑אדם. לאחר מותו הכתיר את עצמו בנו אבימלך על העיר שכם.
אבימלך רצה להיות המועמד היחיד לרשת את אביו, ולכן הרג את אחיו "על אבן אחת". רק יותם, הילד הצעיר, הצליח להסתתר ולהינצל. כשגילה שיהודי שכם המליכו את אבימלך, עלה יותם על הר גריזים
ונשא את "משל יותם", משל שבו הוא מזהיר את בעלי שכם מהסכנה שבבחירת אבימלך.
לאחר הנאום ברח יותם מפני אחיו אבימלך.
יותם בן גדעון הוא דמות בספר שופטים.
גדעון היה שופט, מנהיג שהציל את העם מהמדיינים. האנשים רצו להמליך את גדעון, אבל הוא סירב.
אחרי שגדעון מת, בנו אבימלך הכריז על עצמו מלך בשכם. אבימלך פגע באחיו, ורק יותם הצעיר הסתתר ולחיה.
כשהוא שמע שאבימלך הומלך, יותם עלה על הר גריזים. שם סיפר את "משל יותם", סיפור קצר שמזהיר את בעלי שכם. אחרי זה יותם ברח מפני אבימלך.
תגובות גולשים