יז'י פיצובסקי (Jerzy Tadeusz Ficowski; 1924, 2006, ורשה) היה משורר, סופר, מתרגם וביוגרף פולני. עסק בתרגום שירת יהודים ובתרבות רומה-סינטי (צוענים), ובמאמץ לשמר את זכר רצח העם שנעשה בשואה.
נולד בורשה ב-1924. בזמן הכיבוש הגרמני היה תלמיד והצטרף לארמייה קריובה (AK), ארגון המחתרת הלאומי. שם כתב עלוני התנגדות. לחם במרד ורשה ב-1944, נתפס בידי הגסטפו (משטרת הביטחון הגרמנית), ונשלח למחנה שבויים בגרמניה. חזר לפולין לאחר המלחמה ולמד סוציולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטת ורשה. כבר כסטודנט פרסם שירי־בכורה.
בין 1949 ל-1951 נדד עם משפחות צוענים. למד את שפתם, את מנהגיהם ותרגם את שיריהם לפולנית. ספרו "צוענים על דרכי פולין" הוא מונוגרפיה ראשונה מסוגה בשפה הפולנית.
יצירתו נועזת ונוגעת בגורל האדם בתוך מערכות פוליטיות. שירתו משלבת אבל על האדם עם מוטיבים סוריאליסטיים. הוא נרדף על ידי השלטון הקומוניסטי, ורבים מספריו לא יצאו בהוצאות רשמיות במשך שנים.
פיצובסקי הקדיש חלק גדול מעבודתו לזכר יהדות פולין. הוא היה מהכותבים הפולנים הראשונים שהזכירו את השואה באופן בולט, ותרגם מיידיש ומפולנית. את תרגומו ל"השיר על העם היהודי שנהרג" של יצחק קצנלסון הקדיש "לאחינו יהודי פולין".
הספר "קריאת אפר-מקלה" נחשב על ידי רבים ליצירה רבת‑רגש על שריפת יהודי פולין בשואה. הוא גם היה ביוגרף מרכזי של הסופר ברונו שולץ. כבר מגיל 18 קידם את שם שולץ, ופרסם ביאוגרפיות ומאמרים על חייו. ספרו הגדול על שולץ, "מחוזות הכפירה הגדולה", יצא לראשונה ב-1957 ועדכונים פורסמו עד 2002.
הוא תרגם מרומנית ומספרדית. תרגומיו מיידיש הופיעו אחרי תרגום יצירות פרוזה מיידיש לפולנית. פרסם כעשרים כרכי שירה, ספר סיפורים, ביוגרפיות, היסטוריה ותרגומים. ביקר בישראל ב-1981 כאורח אגודת הסופרים.
ב-1986 זכה בפרס ק. צטניק, כשהספר "קריאת אפר-מקלה" הופיע בעברית בתרגום שלום לינדנבאום. בטקס הוא אמר שחלומו שהשירים יתורגמו לעברית וליידיש, כדי שאנשים ידברו ויבכו בלשונם.
נמצאים תרגומים לעברית, וכן מהדורות מקוריות בפולנית ותורגמויות לאנגלית ולגרמנית. שירתו תורגמה גם ליידיש.
יז'י פיצובסקי (1924, 2006) היה משורר ומתרגם מפולין.
כשהיה צעיר, בזמן מלחמת העולם השנייה, הצטרף לארמייה קריובה. זו קבוצה מורדת שנלחמה בסתר נגד הכובשים. הוא לחם במרד ורשה ב-1944, נתפס על ידי הגסטפו. הגסטפו היא המשטרה החשאית של הנאצים. שילחו אותו למחנה שבויים בגרמניה. אחרי המלחמה חזר ולמד באוניברסיטה.
בשנים 1949, 1951 חי עם משפחות צוענים. צוענים (רומה-סינטי) הם קבוצה אתנית עם שפה ומנהגים משלהם. הוא למד את שפתם ותרגם את שיריהם. כתב ספר בשם "צוענים על דרכי פולין".
הוא עבד רבות כדי לשמור על זכר השואה. השואה היא הרצח ההמוני של יהודים בזמן המלחמה. כתב שירים על האובדן, והמפורסם מביניהם נקרא "קריאת אפר-מקלה". רבים רואים בו שיר מרגש על האירועים באותה תקופה.
יז'י גם חקר וכתב על הסופר ברונו שולץ. ספרו על שולץ, "מחוזות הכפירה הגדולה", יצא לראשונה ב-1957.
ב-1986 קיבל פרס על ספרו כשהוא הופיע בעברית בתרגום שלום לינדנבאום. הוא רצה שהשירים יתורגמו לעברית וליידיש, כדי שאנשים יבכו ויזכרו בלשונם.
חלק מספריו תורגמו לעברית. יש גם תרגומים לאנגלית ולגרמנית.
תגובות גולשים