יחיאל מר

יחיאל מר (מוֹהר) (9.5.1921, 23.2.1969) היה משורר ופזמונאי ישראלי. הוא חתם את שירתו הלירית בשם "יחיאל מר" ואת פזמוניו בשם "יחיאל מוהר" (לעיתים: "אברהם חן").

נולד בטארנוב שבגליציה (פולין). כשהיה תינוק המשפחה עברה לפיכטנגרונד ליד ברלין, שם הייתה מושבת סופרים עבריים. בגיל 17 עלה לארץ במסגרת עליית הנוער (תכנית העברת נערים יהודים לארץ) והתיישב בכפר יהושע. מאוחר יותר הצטרפו הוריו ואחיו ישעיהו. אח אחר, אברהם, נעלם ברוסיה בזמן מלחמת העולם השנייה, ואח נוסף נפטר ב-3 במאי 1948 במלחמת העצמאות.

החל לכתוב פזמונים למסיבות בקיבוץ דברת, אחרי שעבר לשם עם הכשרת "זרעים". ב-1946 עבר עם אשתו עדינה לתל אביב. בשנות ה-50 כתב רבות ללהקת הנח"ל (להקת בידור צבאית) ופרסם חמישה ספרי שירה שמתארים את חייו בארץ. היה חבר הנהלת אקו"ם (אגודת היוצרים).

עבד הרבה עם המלחין משה וילנסקי ועם מלחינים בולטים אחרים. יחד איתם כתב להיטים ללהקת הנח"ל כמו "יא משלטי" ו"מול הר סיני" (על רקע מלחמת סיני). שירים נוספים שכתב הפכו לקלאסיקות בזמר העברי.

ב-1966 זכה בפרס מרים טלפיר לספרות על ספרו "שירים חדשים". נפטר בגיל 47 לאחר סדרת התקפי לב, ונקבר בבית העלמין הדרום בחולון. על שמו רחוב בשכונת יד אליהו בתל אביב, וארכיונו נמצא במכון גנזים בבית אריאלה.

השאיר את רעייתו עדינה (נפטרה ב-2000), את בנו עלי מוהר (פזמונאי ופובליציסט) ואת בתו רוני מיגדן-מוהר. דודו משה בן-מנחם היה סופר ומשורר; בניו עוסקים במדע ואמנות.

יחיאל מר (מוֹהר) נולד ב-1921 והלך לעולמו ב-1969. הוא כתב שירים ושירים לפזמונים. לשירים שכתב קרא בשם "יחיאל מוהר". לשירתו הלירית חתם בשם "יחיאל מר".

כשהיה תינוק המשפחה עברה לגרמניה. בגיל 17 עלה לארץ דרך עליית הנוער (תכנית לא רק צעירים). התיישב בכפר יהושע. אחרי זה עבר לתל אביב ונישא לעדינה.

התחיל לכתוב שירים למסיבות בקיבוץ. הרבה לעבוד עם המלחין משה וילנסקי. יחד כתבו להיטים מוכרים כמו "יא משלטי" ו"מול הר סיני".

ב-1966 קיבל פרס על ספר שירים. נפטר בגיל 47 אחרי בעיות לב. קברו בחולון. יש רחוב בשם שלו בתל אביב, וארכיונו שמור במכון גנזים.

נשארו לו אשה, בן ובת.