ייחום

בעונת הייחום צבעו של הזכר הופך לכחול עז כדי למשוך נקבה מרחוק. הצבע מתפשט מאזור הראש והכתפיים ונחלש לכיוון הזנב.

ייחום הוא שלב במחזור הרבייה שבו הנקבה מוכנה להפריה (הפריה, כניסת זרע לביצית). זאת תקופה שבה הנקבה מראה סימנים ברורים: שינוי במראה החיצוני, הפצת ריח ייחודי, שינויים בהתנהגות והשמעת קולות מיוחדים.

אצל כלבות עלולה להופיע הפרשה דמית מהנרתיק; זו תופעה פיזיולוגית שאינה זהה לווסת אצל בני אדם.

נוכחות נקבה מיוחמת בסביבה עלולה לגרום לזכרים להיאבק ביניהם על הזכות להזדווג. אצל מינים חיים בלהקה, בדרך כלל רק הזכר השליט מזדווג עם הנקבות.

במינים רבים הייחום מתרחש בעונה מסוימת או בהתאם למחזוריות קבועה. הוא מושפע מטמפרטורה, מצב גופני ותזונה, כדי להבטיח שההיריון (התקופה שבה העובר מתפתח בבטן) והלידה יתקיימו בתנאים נוחים לצאצאים.

במינים שבהם יש ייחום, הנקבה יכולה להיכנס להיריון רק במהלך תקופה זו.

בעונת הייחום הזכר משנה צבעו. הוא נעשה כחול בולט בראש ובכתפיים.

ייחום היא תקופה שבה הנקבה מוכנה להפריה. הפריה זה כשהזרע פוגש את הביצית.

הנקבה מושכת זכרים בריח מיוחד. היא גם מתנהגת אחרת ומוציאה קולות שונים.

כלבות לפעמים מראות הפרשה דמית. זה לא אותו הדבר כמו הווסת של בני אדם.

לפעמים זכרים נלחמים כדי לזכות להזדווג. בקבוצות רק הזכר החזק בדרך כלל מזדווג.

הייחום קורה בעונות טובות לסביבה. זה עוזר שגורים יוולדו בזמן טוב. נקבה יכולה להיכנס להריון רק בזמן הייחום. הריון זה כאשר העובר גדל בבטן.