יעל אשת חבר הקיני

ציור של ארטמיזיה ג'נטילסקי, בסביבות 1620. מוצג במוזיאון לאמנות יפה בבודפשט.

'''יעל אשת חבר הקיני''' הייתה דמות מקראית שביצעה את מעשה ההריגה של סיסרא לאחר קרב שבו נלחמו דבורה הנביאה וברק בן אבינעם. הקיני, שבט המוזכר במקרא, נחשב בקרבה לעם ישראל דרך קשרים משפחתיים, בין היתר חותנו של משה, יתרו (חותן = אביו של בן/בת הזוג).

חקר היחסים בין הקיני לישראל מצייר מערכת מורכבת. הקיני הופיעו בנרטיב המקראי כתא משפחתי קטן אך משפיע. חוקרים כמו נאור בחנו את הקשר הגיאוגרפי וההיסטורי, הצביעו על סתירות במקורות וקישרו מסורות מדרשיות שמנסות ליישבן.

בסיפור המקראי סיסרא, מפקד צבא איבי, נמלט לאחר תבוסתו. יעל יצאה לקראתו, רמתה אותו והכניסה אותו לאוהלה. היא נתנה לו חלב, וכמה מקורות מדרשיים וטקסטים תלמודיים מתארים פרטים שונים על סוג החלב והמניע לפעולה.

כאשר נרדם סיסרא, יעל תקעה יתד באבן או בפטיש אל רקתו והרגה אותו. פעולה זו מוזכרת כפרקטיקה מוכרת לעמלי אוהלים. ברשימת השבחים בשירת דבורה מוצג מעשה יעל כהגשמת נבואה, ונאמר כי לאחר מותו של סיסרא ירד כוחו של יבין וכך הושג שקט בארץ לזמן מה.

בשירת דבורה תירגי יעל שבח נרחב, ולעיתים היא מוצגת כגיבורה המובחרת. חכמי התלמוד והמדרשים דנו במשמעות מעשיה; יש שטענו ששימוש במיניות או בהזמנה לאוהל היה כלי לגיטימי להצלת העם, בעוד פרשנים אחרים מדגישים שלא הייתה מגע פיזי.

האירוע מופיע בשני פרקים שונים: פרק ד' בתיאור פרוזאי היסטורי, ופרק ה' בשירת הלל פואטית. שני החלקים חולקים אלמנטים מרכזיים, כמו נחל קישון וזבולון ונפתלי, אך שונים בפרטים ובדגשים. חוקרים כמו קויפמן ונגה ראו את השניים כמקורות משלימים.

יעל הפכה לדמות חזקה בתרבות היהודית ובתרבות העברית החדשה. שמה אמנם פופולרי ומוזכר כשם נפוץ לבנות, ויש יישוב הקרוי על שמה, מרכז יעל. המשורר דן אלמגור כתב שיר מודרני שמזכיר את האירוע ומציג דמות יעל עכשווית.

ציור של ארטמיזיה ג'נטילסקי, מהמאה ה-17.

יעל היתה אישה במשפחה שבקראו לה הקיניים. הקיני הם שבט שהוזכר במקרא.
דבורה היתה נביאה. נביאה = אישה שמדברת בשם ה'. ברק היה מפקד צבאי.

אחרי קרב סיסרא, מפקד האויב, ברח והגיע לאוהל של יעל. יעל קיבלה אותו, דיברה אליו והגשה לו חלב.

כשהוא נרדם, יעל לקחה יתד, יתד = מוט של אוהל, והכתה בו את סיסרא. הוא מת במקום.

בכתובים שיבחו את יעל. שאנשים ראו במעשה שלה הצלה לעם. מאז אנשים מציירים ושרים על יעל.

בזמנים מודרניים שמה של יעל הפך לשם פופולרי לבנות. יש גם שירים וציורים שהזכירו את סיפורה.