יעקב בירב

רבי יעקב בירב (המכונה מהר"י בירב; כ־1474, 1541) היה מגדולי חכמי ארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה ה־16. היה דמות מובילה בצפת ושיחק תפקיד מרכזי במאבק על חידוש הסמיכה.

נולד בסביבות 1474 במאקדה (Maqueda) ליד טולדו שבקסטיליה, למשפחת בני מימונגיל. למד אצל רבי יצחק אבוהב, ככל הנראה בגוודלחרה. אחרי גירוש ספרד ב־1492 נדד לצפון אפריקה, ושם למד, דרש וסייע להעתיק תשובות חשובות.

בשנים הראשונות של המאה ה־16 שהה במקומות שונים: בתלמסאן, באלג'יר, במצרים ובירושלים. ב־1513 כיהן חבר בבית דין בקהיר. ב־1516 הגיע לירושלים ושימש ראש ישיבה עד 1519. בגלל מצוקה כלכלית חזר למצרים עם תלמידיו, ובשנים הבאות נדד בין מצרים, דמשק וצפת. משנת 1535 קבע את מושבו בצפת, שם עמד בראש ישיבה והדריך תלמידים בולטים.

רבי יוסף קארו ורבי משה מטראני היו בין תלמידיו החשובים. בנוסף למסורת הלמדנית, עסק הביא במסחר, בין השאר בצימוקים. בתקופה שהה במצרים הוא אף נתקע במאסר בגין חוב של 300 פרחים.

נפטר ב־1541 ונקבר בבית העלמין העתיק בצפת. בעיר העתיקה יש בית כנסת על שמו.

בשנת רח"צ (1538) הוביל ניסיון לחדש את הסמיכה. הסמיכה, הענקת סמכות רבנית רשמית. לפי דעת הרמב"ם (רמב"ם, משה בן מימון, פוסק מרכזי), היה יסוד הלכתי לאפשר חידוש כזה. בירב כינס 25 רבנים בצפת, והם הסכימו לסמוך אותו ראשון כדי שיוכל להעניק סמיכה לאחרים.

המהלך עורר מחלוקת קשה. רבנים בירושלים ובראשם לוי בן חביב (הרלב"ח) התנגדו. לאחר עוררין חזרו בהם כמה מחכמי צפת, אך לבסוף סמך רבי יעקב ארבעה חכמים חשובים, ובהם רבי יוסף קארו ורבי משה מטראני. הפולמוס נמשך למעלה משנה. שרשרת הסמיכה נמשכה בדורות הבאים, אך רבים נמנעו לייחס לה תוקף הלכתי מוחלט בגלל ההתנגדויות.

הקים את משפחת בירב שפעלה בארץ ישראל ובמצרים במאות ה־16 וה־17. בניו כללו את רבי אברהם, רבי אהרן ורבי יצחק בירב. חתנו היה רבי יהודה אבלועפיה, ואחד הנכדים נמשך במסורת הסמיכה במשפחה.

תלמידיו הבולטים כוללים את רבי יוסף קארו ואת רבי משה מטראני.

קובץ תשובותיו פורסם בוונציה ב־1663. פורסמו גם חידושיו על מסכת קידושין, פירושים על ספר יהושע בחיבור "לקוטי שושנים", וביאורים על חלקים במשנה תורה של הרמב"ם. חיבר גם עבודות על החליצה וביאורים על אגדות חז"ל.

רבי יעקב בירב (כ־1474, 1541) היה רב גדול שחי בצפת. הוא נולד בספרד ועבר למד בצפון אפריקה ובמצרים.

הוא למד אצל חכם בשם יצחק אבוהב. אחרי גירוש ספרד נסע למדינות שונות. בשנים רבות התגורר בצפת והנהיג ישיבה, מקום שבו לומדים תורה.

הוא עבד גם במסחר, למשל סחר בצימוקים. לפעמים היו לו בעיות כסף ונכלא בגלל חוב קטן.

נפטר ב־1541 וקברו בצפת. יש בית כנסת על שמו בעיר העתיקה.

בשנת 1538 הוביל ניסיון לחדש סמיכה. סמיכה, לתת אישור להיות רב, כמו תעודה מיוחדת. הוא קיבץ רבנים בצפת. חלק גדול תמך בו, אבל אחרים בירושלים התנגדו. בסוף סמך כמה חכמים, בהם רבי יוסף קארו. המחלוקות ארכו הרבה זמן.

הוא התחיל את משפחת בירב. בני המשפחה עבדו גם בארץ ובמצרים.

תשובותיו, כלומר מכתבים הלכתיים, פורסמו בוונציה ב־1663. יש גם פירושיו על ספר יהושע וחלקים במשנה תורה.