יעקב שטיינברג (1887, 1947) היה משורר, סופר ומחזאי, מחזאי הוא מי שכותב הצגות. כתב בעברית וביידיש (יידיש, שפה יהודית).
נולד בביילה צֶרקוֹב שבפלך קייב. למד בחדר ובישיבה, והשכלה כללית רכש בעצמו. בגיל 14, בשנת 1901, ברח לאודסה. שם פגש את חיים נחמן ביאליק והתוודע לשירה העברית. באותה שנה התפרסם שירו הראשון, "עולם קטן". ב-1903 עבר לוורשה והתקרב לי"ל פרץ.
בשנת 1910 למד בשווייץ באוניברסיטאות ברן ולוצרן. בתחילת דרכו הרבה לכתוב ביידיש ופרסם בעיתון היידי "דער פֿרײַנד". ב-1914 עלה לארץ ישראל. מאז עלה ארצה כתב בעיקר בעברית. פרסם בעיתון "דבר" ונמנה עם עורכי כתב העת "מאזנים" של אגודת הסופרים העברים.
בין 1923 ל-1925 התגורר בברלין, שם הכיר את ליזה, אחותו של חיים ארלוזורוב. נישא לה, ושני בני הזוג חזרו לארץ. נולדו להם בן ובת. ליזה הייתה מורה למוזיקה.
שטיינברג ערך את כתבי גיסו חיים ארלוזורוב בשבעה כרכים. משנת 1936 ערך יחד עם צבי וויסלבסקי ספרי שירה ומחשבה של מוסד ביאליק. משנת 1942 שימש כעורך כתב העת "מאזנים".
על יצירתו זכה ב-1937 בפרס ביאליק. ועדת הפרס ציינה את עומק תוכנו ושפתו המושרשת ביצירה העברית של הדור.
יעקב שטיינברג נפטר בתל אביב ב-22 ביוני 1947. הוא נקבר בבית הקברות טרומפלדור. רעייתו ליזה נפטרה בנובמבר 1974 ונטמנה לצידו. ארכיונו האישי שמור במכון גנזים של אגודת הסופרים.
יעקב שטיינברג (1887, 1947) כתב שירים וסיפורים. משורר, כותב שירים. יידיש, שפה יהודית.
נולד בכפר ליד קייב. למד בבית ספר דתי ובלימוד עצמי. בגיל 14 ברח לאודסה. שם פגש את המשורר ביאליק. פרסם אז את שירו הראשון, "עולם קטן".
המשיך לוורשה ולמד אחר כך בשווייץ. בשנים 1914 עלה לארץ ישראל. מאז כתב בעיקר בעברית. פרסם בעיתון "דבר" ועבד על כתב העת "מאזנים".
הכיר בברלין את אשתו ליזה. הם חזרו לארץ ונולדו להם ילדים. הוא ערך ספרים של אנשים חשובים, ועבד על ספרי שירה של מוסד ביאליק.
בשנת 1937 קיבל פרס ביאליק. נפטר בתל אביב ב-22 ביוני 1947 וקבור בבית הקברות טרומפלדור. הארכיון האישי שלו שמור במכון גנזים.