יצחק זמיר

יצחק זמיר נולד בוורשה ב-15 באפריל 1931 בשם יז'י נכטיגל. כשהיה בן שלוש עלה עם משפחתו לארץ והם התיישבו בתל אביב. למד בבתי ספר ותיכונים בתל אביב, שירת במודיעין חיל האוויר וכתב בביטאון החיל.

למד כלכלה, מדע המדינה ומשפטים. עבר התמחות אצל השופט יואל זוסמן וקיבל תואר דוקטור במשפטים מאוניברסיטת לונדון על פסקי דין הצהרתיים במערכת המשפט האנגלית.

עבודתו האקדמית נטתה בעיקר למשפט ציבורי ויחסי עבודה. לימד באוניברסיטה העברית והיה דיקן הפקולטה למשפטים. כיהן כפרופסור והיה גם חוקר-אורח בחו"ל. בנוסף יזם חוג גמילה מעישון והקים את האגודה למניעת עישון.

ביולי 1978 נבחר זמיר ליועץ המשפטי לממשלה, כלומר לעורך הדין הבכיר שמייעץ לממשלה בעניינים משפטיים. הוא כיהן בתפקיד בין השנים 1978, 1986 תחת מספר ראשי ממשלה.

זמיר דגל בחופש הביטוי ובהגנה רחבה עליו, במיוחד בנושאים מדיניים. לכן דחה קריאות להשתמש בדין הפלילי (חוקים שמטילים עונשים) נגד פרסומים של דמויות קיצוניות כמו הרב כהנא.

האירוע המרכזי בתקופת כהונתו היה פרשת "קו 300", חשדות על פגיעה בהתנהלות של שירותי ביטחון בנוגע לאירוע עם עצורים. זמיר דרש לבדוק את הפרטים ולפתוח בחקירה פלילית. הוא עמד בפני לחצים כבדים מאנשי ממשל ושירותי ביטחון. לבסוף, לאחר מחלוקות פוליטיות, הועבר תפקידו בפתאומיות ביוני 1986.

לאחר שעזב את התפקיד ייסד זמיר את העמותה למשפט ציבורי בישראל והיה פעיל בתחומי העיתונות והחינוך המשפטי. שימש נשיא מועצת העיתונות והקים את הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, שבה היה הדקאן הראשון.

מ-17 בינואר 1994 עד פרישתו לגמלאות ב-15 באפריל 2001 כיהן כשופט בבית המשפט העליון, בית המשפט הגבוה במדינה. הוא הוביל ועדה לבחינת דרכי מינוי שופטים ונדון בעילות לשימוש בחוקי היסוד.

פרש בבגיל 70 והמשיך לשמש כשופט בורר ומגשר. מילא תפקידי יו"ר בוועדות ובגופים ציבוריים רבים, והיה פעיל בוועדות שקידמו שקיפות ואתיקה.

זמיר נשוי לרינה. לזוג שלושה ילדים. אחד מבניו הוא עורך-דין בכיר. זמיר הוא דודו של הפוליטיקאי אסף זמיר.

זמיר קיבל פרסים רבים על עבודתו המשפטית. בין הפרסים המובילים: פרס צלטנר ואות זכויות האדם (1986), פרס יושב-ראש הכנסת (1988), פרס ישראל לחקר המשפט (1997), ופרס א.מ.ת לחקר המשפט (2014).

זמיר פרסם ספרים ומאמרים רבים. הוא תמך באקטיביזם שיפוטי, כלומר ברעיון שמערכת המשפט יכולה לפעול לשינוי מדיניות כאשר צריך, אך גם קרא להגבלות בפסילת חוקים. בשנים האחרונות פרסם מאמרים כנגד קיצוץ סמכויות היועץ המשפטי ובית המשפט העליון.

משנות ה-90 ערך את סדרת "פירוש לחוקי היסוד". בשנת 2020 פרסם ספר ילדים בשם "לשחרר את קנגורו תום" והוציא המשך ב-2021.

יצחק זמיר נולד בוורשה ב-1931. כשהיה קטן עלה עם משפחתו לארץ והם גרו בתל אביב.

הוא למד משפטים. משפטים זה חוקי המדינה.

בשנת 1978 מונה זמיר ליועץ המשפטי לממשלה. יועץ משפטי לממשלה זה עורך דין שעוזר לממשלה עם חוקים.

בכהונתו הייתה פרשה חשובה שנקראת "קו 300". היו טענות על תקלות בהתנהלות רשויות הביטחון. זמיר רצה חקירה כדי לדעת מה קרה. בגלל זה רבים ניסו להפעיל עליו לחץ. בסוף פוטר לתפקידו בצורה פתאומית.

אחרי זה יסד ארגונים שמקדמים משפט ציבורי. הקים את בית הספר למשפטים באוניברסיטת חיפה והיה הדקאן הראשון שם.

בשנים 1994, 2001 היה שופט בבית המשפט העליון. שופט זה מי שמשפטים חשובים נידונים בפיו.

זמיר נשוי ולו שלושה ילדים. אחד מבניו הוא עורך-דין.

זמיר זכה בפרסים חשובים, כולל פרס ישראל בשנת 1997.

הוא כתב ספרים ומאמרים על משפטים. גם כתב ספר ילדים בשם "לשחרר את קנגורו תום".