יצחק סדאי

יצחק סדאי (13.5.1935, 26.2.2019) היה מלחין ישראלי ופרופסור, חתן פרס א.מ.ת למוזיקה לשנת 2008.

סדאי נולד בסופיה שבבולגריה ועלה לישראל עם משפחתו ב־1949. הוא למד קומפוזיציה, כלומר כתיבת מוזיקה, אצל אלכסנדר אוריה בוסקוביץ' בקונסרבטוריון בתל אביב בשנים 1951, 1956, ולאחר מכן אצל יוסף טל. השתתף בסמינר הקיץ למוזיקה חדשה בדרמשטאדט ב־1962 וב־1964, ועבד עם פייר שפר (מחלוצי מוזיקת המנועים והאלקטרואקוסטיקה) בפריז ב־1966.

סדאי פרסם מאמרים רבים על אפיסטמולוגיה (חקר הדעת והידע), פנומנולוגיה (חקר החוויה) ופרצפציה מוזיקלית (איך שומעים ומקבלים משמעות מהמוזיקה). הוא פרסם שלושה ספרים חשובים, כולל Harmony in its Systemic and Phenomenological Aspects, שנחשב להשפעה חשובה באנליזה מוזיקלית.

בתחום ההוראה לימד הלחנה כמרצה בכיר באקדמיה למוסיקה בירושלים (1960, 1981) ובאקדמיה בתל אביב (1966, 2003). ב־1974 ייסד בתל אביב את הסטודיו למוזיקה אלקטרונית, והיה פרופסור שם מאז 1980.

בעבודותיו המוקדמות שילב סדאי מקאמים ערביים (סולמות מסורתיים) עם אקספרסיוניזם בסגנון אלבן ברג, ובמקביל ניסה להשתחרר מהשפעות אוריינטליות על המוזיקה הקלאסית הישראלית של תחילת המאה. מאוחר יותר חקר טכניקות אירופיות חדשות, למשל וריאציות סריאליות לצ'מבלו בשם Impressions d'un chorale, שבוצעו בפסטיבל ישראל 1964 על ידי פרנק פלג. מאז 1971 כללו יצירותיו אלמנטים אלקטרואקוסטיים. הוא התגורר ברמת־גן ובגבעתיים.

יצחק סדאי (1935, 2019) היה מלחין ישראלי. מלחין זה אומר אדם שכותב מוזיקה.

נולד בסופיה שבבולגריה. כשהיה ילד, עלה לארץ עם משפחתו ב־1949. למד לכתוב מוזיקה אצל מורים בתל אביב.

הוא כתב ספרים ומאמרים על איך שומעים מוזיקה. גם לימד מוסיקה במשך שנים. ב־1974 פתח סטודיו למוזיקה אלקטרונית. מוזיקה אלקטרונית פירושה שימוש בקולות שנוצרים במכונות ובמחשבים.

ביצירותיו המוקדמות שילב סולמות ערביים (תבניות צלילים) עם סגנונות מודרניים מאירופה. אחרי 1971 החל להוסיף קולות אלקטרוניים ליצירותיו. הוא זכה בפרס חשוב בשנת 2008. גר ברמת־גן ואז בגבעתיים.