יצחק אדוארד סלקינסון (זלקינסון; בכתיב יידי: יצחק עדוארד זאַלקינסאָן; 1820, 5 ביוני 1883) היה מתרגם עברי מתקופת ההשכלה. הוא התנצר, כלומר הפך לנוצרי, אך המשיך לתרגם לעברית. תרגומיו נודעו בנאמנותם לטקסט המקורי ובשימוש בעברית שנשאה טון מקראי ופיוטי.
נולד בכפר ליד שקלוב שבאזור וילנה. בילדותו מתה אמו, ואביו נישא בשנית. אביו לימד אותו בבית, והוא התבלט כבר כנער כעילוי. בגיל שבע־עשרה נותר יתום ועבר למוהילב. כדי להימנע מגיוס לצבא עזב למקום סמוך ובסופו של דבר הגיע לווילנה.
בווילנה למד דקדוק עברי ושפה גרמנית תחת השפעת משפחת אליאשביץ. שם תרגם לראשונה קטעים משילר, והיכרות עם ספרות גרמנית חיזקה את כישוריו. כשהלך ללונדון היה עני ומנותק, ובשנת 1849 התנצר. עשר שנים לאחר מכן נתמנה לכהונה (1859) והחל מ־1864 פעל כמיסיונר; מיסיונר = אדם שפועל להפיץ את אמונתו הדתית.
בשנת 1876 עבר לווינה, כיהן כמשמיע דרשות בכנסייה האנגליקנית ועסק בתרגומים. פרץ סמולנסקין עודד אותו לתרגם ספרות עולם לעברית. משכילי דורו חשו כלפיו יחס מורכב: חלק העריצו את תרגומיו, אחרים חששו מהמרתו ותקפו את תמיכתו בספרות נוצרית.
מבקרים מאוחרים שיבחו את כישרונו הלשוני. סלקינסון מת ב־5 ביוני 1883 בוינה, בגיל 63. במהלך השנים נדפסו מהדורות חדשות ליצירותיו; ב־2015 יצאו במהדורות מחודשות של "איתיאל הכושי" ו"רם ויעל" עם מאמרים והערות עיתונאיות.
בין תרגומיו הבולטים: כמה מחזות של שייקספיר ותרגום הברית החדשה לעברית. תרגום הברית החדשה נדפס רק שלוש שנים לאחר מותו.
יצחק אדוארד סלקינסון נולד ב־1820 ליד שקלוב, לא הרחק מווילנה. הוא למד בבית ולימים אהב שפות וספרים.
כאשר היה ילד, אמו מתה. אביו לימד אותו לקרוא ולכתוב. בגיל 17 נשאר יתום ועבר לעיר אחרת. הוא למד עברית וגרמנית והתחיל לתרגם יצירות.
סלקינסון נסע ללונדון. שם הוא התנצר. התנצר אומר: הפך לנוצרי. אחרי שנים נתמנה לכוהן. אחר כך היה מיסיונר. מיסיונר זה אדם שעוזר לאנשים להכיר דת חדשה.
בשנת 1876 עבר לווינה. שם דיבר בכנסייה והמשיך לתרגם לעברית. אנשים שמחו מתרגומיו, אבל גם היו מי שלא אהבו את העובדה שהוא שינה דתו.
הוא מת ב־5 ביוני 1883, בגיל 63.
סלקינסון תרגם לעברית יצירות של שייקספיר. הוא גם תרגם את הברית החדשה. תרגום הברית החדשה יצא לאור שלוש שנים אחרי מותו. ב־2015 הופיעו מהדורות חדשות של כמה מיצירותיו.