יצחק צוקרמן

יִצְחָק (אנטק) צוקרמן (13.12.1915, וילנה, 17.6.1981, לוחמי הגטאות) היה ממייסדי וממנהיגי הארגון היהודי הלוחם (אי"ל) במרד גטו ורשה.

נולד בווילנה וגדל במשפחה ציונית דתית. למד בגימנסיה עברית והשתתף בתנועות נוער ציוניות, בהן "החלוץ הצעיר" ודרור־החלוץ, שם נבחר לתפקידים מרכזיים. עם עליית האיום הנאצי עבד בארגון תנועות הנוער ופעל במחתרת. מכתיב המילה "מחתרת", קבוצה שפעולתה נסתרת ומשתפת פעולה נגד הכובש.

במהלך המלחמה חזר לוורשה וארגן מרכז פעילות ברחוב דז'לנה 34. הוא ערך סדנאות חשאיות, ארגן תנועה חינוכית גימנסיה דרור והשתתף בהדפסת אנתולוגיה במחתרת. כשהגיעו הידיעות על רציחות המוניות החליט להקים ארגון שיש להילחם בגרמנים.

ב-23 ביולי 1942 יזם כינוס שקרא להתנגדות פעילה לשילוחים. בסוף יולי התגבשה ההחלטה להקים את הארגון היהודי הלוחם (אי"ל). צוקרמן נבחר לחבר המפקדה ומונה לסגן מפקד מרדכי אנילביץ'. הוא הוביל חימוש וגיוס ולחם בקרבות הרחוב בגטו, בין השאר בפעילות בחודש ינואר 1943 ובמהלך מרד גטו ורשה באפריל־מאי 1943.

לאחר מותו של אנילביץ' בחודש מאי 1943 מונה צוקרמן למפקד אי"ל. הוא פעל מחוץ לגטו להעברתם של נשק ולחילוץ שרידים, ובהמשך נטל חלק בלחימה לצד כוחות פולניים במרד של 1944. שוחרר בידי הצבא הסובייטי בינואר 1945. יחד עם אחרים טיפל בשורדי השואה והצטרף לפעילות ארגון "הבריחה" להסעת שורדים.

הוא עלה לארץ ב-29.4.1947. בארץ ייסד את קיבוץ לוחמי הגטאות והקים בו מוזיאון להנצחת השואה והמרד. העיד במשפט אייכמן והקריא בו מכתב של אנילביץ'. כתביו בנושא יצאו אחרי מותו.

צוקרמן ושתי רעיונותיו על ההנצחה נשמרו: המרכז הלימודי בבית לוחמי הגטאות נקרא על שמם, וכמה רחובות נקראו על שמם. נפטר ב-1981 ונקבר בקיבוצו.

היה נשוי לצביה לובטקין, ממנהיגות אי"ל. להם שני ילדים: שמעון (1947) ויעל (1949). כמה מבני משפחתו נרצחו בשואה. אחת מנכדותיו, רוני צוקרמן, סיימה את קורס הטיס של חיל האוויר בשנת 2001.

כתב על הלחימה היהודית בגטאות; חלק מכתביו נדפסו לאחר מותו.

יִצְחָק (אנטק) צוקרמן נולד ב-1915 בווילנה ונפטר ב-1981. הוא היה מנהיג יהודי שנלחם נגד הנאצים.

צוקרמן השתתף בתנועות נוער ציוניות. כשהשמועות על רציחות הפכו ברורות, הוא ארגן קבוצות שפעלו בסתר. המילה "גטו" מסמלת אזור שבו הנאצים הכניסו יהודים בכוח. המילה "מחתרת" אומרת קבוצה שפועלת בסתר נגד הכובש.

ב-1942 צוקרמן עזר להקים את הארגון היהודי הלוחם, שנקרא אי"ל. הוא סייע בחימוש ובלחימה בגטו ורשה. לאחר מותו של המפקד אנילביץ', צוקרמן הוביל את הארגון.

אחרי המלחמה עבד כדי לעזור לשורדים. הוא עלה לארץ ב-1947. בארץ הקים קיבוץ שנקרא לוחמי הגטאות ופתח שם מוזיאון. הוא גם היה עד במשפט אייכמן.

היה נשוי לצביה לובטקין. היו להם שני ילדים, שמעון ויעל. כמה מבני משפחתו נרצחו בשואה.

כתב על הלחימה בבתי־הגטו. כמה מספריו יצאו לאור אחרי מותו.