"כוכב הגאולה" (בגרמנית: Der Stern der Erlösung) הוא חיבור מרכזי של הפילוסוף פרנץ רוזנצווייג שנכתב ב־1919. הספר בונה מערכת רעיונית סביב שלושה יסודות: אל, אדם ו/או העולם, ושלוש מסילות שמקשרות ביניהם: בריאה (יצירת העולם), התגלות (הופעת האל כלפי האדם) וגאולה (מעורבות האדם בריפוי או שינוי העולם). רוזנצווייג מציג את המבנה הזה כמגן דוד שבו היסודות והמסילות יוצרים מערכת של יחסים.
רוזנצווייג כתב חלקים מכוכב הגאולה על גלויות מהחזית המזרחית במהלך מלחמת העולם הראשונה. לפני המלחמה חווה התעוררות רוחנית בשיחה לילית ב־1913 עם ידידו ובתפילת יום הכיפורים בבית כנסת חסידי. במהלך שירותו פגש את יהדות מזרח אירופה, שחוותה אותו בצורה שונה מהיהדות הגרמנית המוכרת לו. חוויות אלו השפיעו עמוקות על רעיונותיו.
הרעיונות של רוזנצווייג מסווגים כאקזיסטנציאליזם דתי, זרם פילוסופי שבוחן את משמעות הקיום תוך הדגשת חוויית האמונה והקשר האישי עם האל. הוא יצא נגד האידיאליזם הגרמני של התקופה, ובמיוחד נגד מערכת ההשקפה של הגל, שנטתה להסביר הכול באופן עקרוני ומופשט.
רוזנצווייג מציע 'המחשב החדש' (Das neue Denken): שיטה שמעמידה את היות האדם בעולם כנתון אמיתי, ודוגלת בזהות בין מחשבה ומציאות. הכלים של שיטה זו הם שפה, ניסיון ושכל ישר. הוא מדגיש שהידע נבנה בדיאלוג, בתקשורת, ושפה היא כלי מרכזי להבנה.
השפעת הגל ניכרת במתודה הדיאלקטית ובמוטיב השילוש. רוזנצווייג מחבר את משולש היסודות (אל, עולם, אדם) עם משולש המסילות (בריאה, התגלות, גאולה), וכך יוצר מערכת מונותאיסטית שבה האל פעיל ומגיב בעולם ובאדם. המושגים "אל אמת" ו"אל חיים" מדגישים כי האל בורא, מתגלה ומאפשר לאדם לגאול את העולם.
הספר יצא לאור בעברית ב־1970 בהוצאת מוסד ביאליק ומכון ליאו בק, בתרגומו של יהושע עמיר ובהערות פרופ' משה שוורץ והמתרגם. מקורות מחקר מוקדמים כוללים את עבודת הדוקטורט של רחל פרוינד (1932), שהופיעה כספר ב־1933 אך נאסרה על ידי הנאצים. פרופ' פול מנדס פלור תרגם את ספרה לאנגלית ב־1973.
"כוכב הגאולה" נכתב על ידי פרנץ רוזנצווייג ב־1919. זהו ספר שעוסק בשלושה דברים חשובים: אל (הכוונה: אלוהים), אדם (אנשים) והעולם (הטבע והחיים). הספר גם מדבר על שלוש דרכים שמקשרות בין השלושה: בריאה (כשהאל יוצר את העולם), התגלות (כשהאל מראה את עצמו לאדם) וגאולה (כשהאדם עוזר לתקן את העולם).
רוזנצווייג כתב חלק מהטקסט בזמן שחייל במלחמה, על גבי גלויות מהחזית המזרחית. לפני כן הוא חווה רגעים רוחניים, למשל שיחה חשובה ב־1913 ואווירה בבית כנסת חסידי. במלחמה הכיר את יהדות מזרח אירופה וזה השפיע עליו.
הוא שייך לדרך חשיבה שנקראת "אקזיסטנציאליזם דתי". זהו שם ארוך שפירושו: לחשוב על משמעות החיים והאמונה האישית. רוזנצווייג לא אהב את הרעיונות הפילוסופיים המופשטים מאוד. הוא רצה רעיון פשוט יותר: מחשבה ושפה מקשרות אותנו למציאות.
הוא מצייר שתי משולשים: אחד של היסודות (אל, עולם, אדם) ואחד של המסילות (בריאה, התגלות, גאולה). הם יוצרים צורה כמו מגן דוד. כך הוא מראה שהאל, האדם והעולם קשורים זה לזה.
הספר תורגם לעברית ויצא לאור ב־1970 בתרגומו של יהושע עמיר. יש גם עבודות מחקר קודמות על הספר שפורסמו בגרמנית ובאנגלית.
תגובות גולשים