כזית

במשמעות ההלכתית (הלכה - חוק דתי יהודי) שיעור כזית הוא שיעור נפח מינימלי של דבר מאכל.
המושג משמש בתחומים הלכתיים רבים כדי להכריע מתי לחומרים יש משמעות הלכתית.
בהתחלה הכוונה היתה לנפח של פרי הזית עצמו, אך מאז דנו בזה רבות.

בספרות חז"ל הוזכרו שיעורים רבים, והכינוי כזית מופיע בתלמוד ובמשנה לעיתים רבות.
התלמוד רואה את השיעור כמסר מסורתי עתיק, ואף נדונים מקורות המחזיקים אותו כדין שניתן במשפטים קדומים.
חכמים כמו רבי יוסי ברבי חנינא ורבי יהודה הנשיא הזכירו את השימוש בכזית כשיעור כללי.

הבעיה המעשית היא לקבוע מהו בדיוק הנפח של כזית.
בספרות ההלכתית של זמננו מקובל טווח גדול הרבה יותר מהזית הקטן: בין כ־13.5 ל־50 סמ"ק (סמ"ק = סנטימטר מעוקב, כלומר מיליליטר).
יש גם דעות שמקשות ופוסקות שהכמות היא קטנה יותר, למשל כ־3 סמ"ק לפי זית מסוג מסוים, או כ־7.5 סמ"ק לפי זית גדול יותר.

התלמוד מביא מסורות שונות שמקשות על קביעת הגודל המדויק. במסכתות שונות מוזכרים השוואות בין זיתים וביצים.
חכמי ימי הביניים והאחרונים דנו בכך והציעו השערות שונות על יחס הזית לביצה.
חלקם חשבו שהביצים היו קטנות יותר בימי חז"ל, ולכן יש להקטין או להגדיל את השיעורים בהתאם.
בסופו של דבר הספרות ההלכתית הנפוצה היום מקבלת טווח רחב של נפחים, וכשהעניין כרוך בספק לרוב נוהגים להחמיר.

שיעור כזית הוא גודל קטן של אוכל לפי ההלכה.
הלכה היא חוק דתי יהודי.
המטרה של השיעור היא לדעת מתי כמות מסוימת חשובה לפי החוק.

הרעיון מופיע במשנה ובתלמוד.
החכמים השתמשו בכזית כדי למדוד דברים ולהחליט כללי דת.

לא כולם מסכימים מה הגודל המדויק של כזית.
יש מי שאומרים שזה בין כ־13.5 ל־50 סמ"ק (סמ"ק = מיליליטר).
יש גם דעות שאומרות שזה קטן יותר, למשל כ־3 סמ"ק או כ־7.5 סמ"ק.
בדרך כלל ההלכות היום מקבלות טווח גדול ומתנהגים בזהירות.