כיוון השעון

תנועה עם כיוון השעון היא תנועה מעגלית שנעה מלמעלה ימינה, ממשיכה למטה ואז שמאלה עד החזרה לנקודה העליונה.
תנועה בכיוון ההפוך נקראת "נגד כיוון השעון".
אם מסתכלים על עצם מהצד השני שלו, תנועתו שתיראה כ"כיוון השעון" למתבונן אחד, תיראה כ"נגד כיוון השעון" למתבונן נגדו.
במתמטיקה נהוג לסמן סיבוב נגד כיוון השעון ככיוון החיובי, וכיוון השעון ככיוון השלילי.
ברגים, אומים, פקקי בקבוקים ומכסי צנצנות סטנדרטיים מתהדקים כאשר מסובבים אותם עם כיוון השעון ומשוחררים בעת סיבוב נגד כיוון השעון. זאת לפי כלל יד ימין, אם מכוונים את האגודל לאורך הציר, כיפוף האצבעות מראה את כיוון הסיבוב.
המונח נובע מכיוון תנועת מחוגי שעונים מכניים. במקורות עתיקים הוא נקשר גם לתנועת צל השמש בשעוני שמש בחצי הכדור הצפוני. בחצי הכדור הדרומי תנועת הצל בשעוני שמש היא הפוכה, ולכן מושגי הימינה ושמאלה השתנו עם הזמן עד לקבלת ההגדרה המודרנית.

כיוון השעון הוא סיבוב מעגלי שמתחיל למעלה ונע ימינה.
הסיבוב ההפוך נקרא נגד כיוון השעון.
מי שעומד מול העץ או הזכוכית יראה את הסיבוב הפוך מהצד השני.
במתמטיקה קוראים לסיבוב נגד כיוון השעון "חיובי".
ברגים וכיסויים מתהדקים בדרך כלל כשמסובבים עם כיוון השעון.
כלל יד ימין עוזר לזכור: שים את האגודל ישר, האצבעות מקפלות ומראות את כיוון הסיבוב.
השם הגיע מתנועת מחוגי שעונים. בשעוני שמש בחצי הכדור הצפוני הצל נעה באותו כיוון.