כינוי מקור

כינוי מקור הוא זכות קניין רוחני על שם מוצר שמצביע על מקור גאוגרפי. זכות זו אומרת שאיכות המוצר או תכונותיו נובעות בעיקר מהאזור: מזג אוויר, מים, אדמה, חומרים מקומיים ומסורת הייצור. לא מספיק שהשם קשור למקום, צריך שהמאפיינים יהיו תוצאה של אותו אזור. דוגמאות מוכרות הן שמפניה (יין מבעבע משמפאן בצרפת) ופרמז'ן (גבינה מאזור פרמה באיטליה).

הסדר ליסבון הוא אמנה בינלאומית שמעניקה הגנה מוגברת לכינויי מקור מפני חיקוי או גזילה. ההגנה יכולה לחול גם כשהשימוש השגוי בשם אינו מטעה במפורש. ההסדר שונה מאמנות קודמות כמו אמנת פריז (1883) והסדר מדריד (1891), שהשתמשו בעיקר בחוקי סימני מסחר וציון מוצא אך לא הגדירו את כינוי המקור כמו ליסבון. לפי ליסבון, כל מדינה יכולה לקבוע במסגרת תחומה אילו אזורים מוגנים, ואחר כך לפנות ל-WIPO, הארגון העולמי לקניין רוחני, כדי לרשום ולהגן על הכינוי בעולם. נכון למאי 2015 היו 30 מדינות חתומות על האמנה.

בישראל ההגנה מבוססת על חוק הגנת כינויי מקור וציונים גאוגרפיים משנת 1965, שמיישם את הסדר ליסבון. ישראל הצטרפה להסדר בשנות השישים בעיקר כדי להגן על הכינוי JAFFA. כינוי זה נשאר הכינוי הישראלי היחיד מבין כ-650 כינויים מוגנים במשך יותר מחמישים שנה. בשנת 2020 רשם המועצה האזורית מטה יהודה את הכינוי "יהודה" ליינות המיוצרים באזור, לצד חמישה כינויים נוספים.

כינוי מקור הוא שם של מוצר שמקושר למקום. השם אומר שהטעם או האיכות באים מהמקום הזה. לדוגמה: שמפניה היא יין שמיוצר באזור שמפאן שבצרפת. פרמז'ן היא גבינה מאזור פרמה באיטליה.

הסדר ליסבון הוא הסכם בין מדינות. ההסכם עוזר להגן על שמות כאלה מפני העתקה. כל מדינה בוחרת אילו אזורים להגן עליהן. אחר כך היא פונה ל-WIPO, ארגון עולמי שמסייע ברישום הגנה על השמות.

בישראל יש חוק משנת 1965 שמגן על כינויי מקור. ישראל הצטרפה להסדר כדי להגן על JAFFA. במשך זמן רב JAFFA היה הכינוי הישראלי היחיד מתוך כ-650 כינויים. ב-2020 נרשם גם השם "יהודה" ליינות מאזור מטה יהודה.