כלכלה אוטרקית

אוטרקיה היא כלכלה שבה הישות הכלכלית (למשל מדינה) שואפת לספק את כל צרכיה בעצמה, ללא סחר חוץ. בתאוריה קוראים לכך גם "משק סגור". ישנם גם מודלים מעורבים, שבהם רוכשים מבחוץ רק מוצרים שלא ניתן לייצר ביתר קלות.

מקור המילה הוא ביוונית αὐτάρκεια והמשמעות המקורית היא "אספקה עצמית".

המרקנטיליזם במאות ה־17 וה־18 דגל בהגבלות סחר. בשנות ה־30 ניסתה גרמניה הנאצית לצמצם את התלות בסחר חוץ, והעדיפה סחר עם מדינות עשירות בחומרי גלם. המאמץ לא הצליח להשיג את המלא־המטרה, ובמקרים מסוימים הייבוא דווקא גדל.

כמעט אין כיום מדינות אוטרקיות במלואן. דוגמה אפשרית היא קוריאה הצפונית, המבוססת על אידאולוגיית ג'וצ'ה (רעיון של אספקה עצמית). גם היא מקיימת סחר עם מדינות כמו סין ורוסיה. בהוטן הגבילו סחר בעבר כדי לשמור על תרבות מקומית, אך עם התפתחות טכנולוגית וחשמל הביאו לפתיחת השוק.

התנועה הקיבוצית שאפה לעצמאות כלכלית. קיבוצים רבים נבנו כך שיוכלו לגדל מזון ולהיות כמעט אוטרקיים. עם הזמן חלקם הסתמכו יותר על סחר ותעשייה חיצונית, מה שהשפיע על צורת החיים והכלכלה בקיבוצים.

במהלך נאום ב-15 בספטמבר 2025 אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו בסוג של בידוד. נצטרך להסתגל יותר ויותר לכלכלה עם סממנים אוטרקיים".

אוטרקיה פוגשת בעיות של היעדר יתרון בגישה למשאבים. לא לכל מדינה יש נפט, גז או חומרי גלם אחרים, ולכן ייצור פנימי מלא יקר ולעתים בלתי אפשרי. המחסור מייקר מוצרים ומשירותים.

מאז סוף מלחמת העולם השנייה גבר תהליך הגלובליזציה, פיזור הייצור בין מדינות וניידות הון. חסידי סחר חופשי, בהשראת כלכלנים נאו‑קלאסיים, טענו שיתרון יחסית (שיטה שמראה מה כל מדינה עושה טוב יחסית לאחרת) מביא רווח לשותפות סחר.

מבקרים טוענים כי סחר חופשי מחזק מדינות עשירות ופוגע בייצור מקומי ובמדינות עניות. בשנות ה־70 וה־90 הוטו מדיניות רבות לעבר פתיחות מסחרית. גופים בינלאומיים וקידום השקעות חיצוניות החלישו את תמיכת המדינות באוטרקיה, ויצרו תלות רבה יותר בשווקים חיצוניים.

אוטרקיה היא מצב שבו מדינה מנסה לייצר את כל מה שהיא צריכה בעצמה. אספקה עצמית פירושה שיותר דברים עושים בתוך המדינה.

לפני שנים רבות מדינות סגרו את הגבולות לסחר. בגרמניה בשנות ה־30 ניסו להיות עצמאיים כלכלית. היום כמעט אין מדינות שעושות את זה לגמרי.

קוריאה הצפונית מנסה להישאר מבודדת. ג'וצ'ה היא המילה שלה לאספקה עצמית. גם היא סוחרת עם מדינות אחרות לפעמים. בהוטן פעם הגבילו סחר. אחרי שהגיע החשמל, אנשים קנו חפצים מחו"ל.

בקיבוצים ניסו לגדל אוכל ולחיות בלי לעזור מבחוץ. עם הזמן חלק מהקיבוצים התחילו לקנות ולמכור מחוץ.

לא לכל מדינה יש נפט או חומרי גלם. זה מקשה על להיות אוטרקי. מאז מלחמת העולם השנייה מדינות החלו לסחור יותר. סחר עוזר לחלק דברים אבל לפעמים פוגע במפעלים מקומיים.