כשלי הפצה

"כשלי הפצה" הם כשלים לוגיים שיוצרים ערפול כשמבלבלים בין שני מובנים של תכונה: מופץ ומכלול. "מופץ" פירושו שהתכונה חלה על כל חבר בקבוצה בנפרד. "מכלול" פירושו שהתכונה חלה על הקבוצה כיחידה אחת. הכשל מתואר כבר ב"הפרכות סופיסטיות" של אריסטו.

הכשל יכול להיראות משכנע כי הוא מנצל את היוריסטיקת הייצוגיות, נטייה לשפוט פריט לפי כמה הוא דומה לייצוג הכללי. אפשר לדבר על קבוצה בשתי דרכים: על הפרטים שבקבוצה, או על הקבוצה כולה. למשל:

פרות אוכלות עשב. (מופץ, כל פרה)
הפרות חשובות לכלכלת עמק יזרעאל. (מכלול, הקבוצה חשובה)

אם משלבים את שתי האמירות בצורה לא זהירה נוצר כשל:
1) הפרות חשובות לכלכלת עמק יזרעאל.
2) עדנה היא פרה.
מסקנה שגויה: עדנה חשובה לכלכלת עמק יזרעאל.

הטעות כאן היא שעברנו ממשמעות קולקטיבית (הקבוצה חשובה) למשמעות מופצת (כל פרט חשוב). אפשר גם לעשות את ההיפך: לעבור ממשמעות מופצת לקולקטיבית, ואז גם המסקנה כוזבת. דוגמה כזאת מופיעה במשפט על קרם אגוזים ושמן השיזוף "קרמרזון".

הסיבה לכשל פשוטה: אין ודאות שהתכונות של החלקים יופיעו גם ב"השלם" או שהתכונות של השלם יחולו על כל חלק.

ישנם שני סוגים של כשלי הפצה:

כשלי הפצה זה סוג של טעות בהיגיון.

יש שתי דרכים לדבר על קבוצה: על כל אחד בנפרד, או על הקבוצה כולה.
"מופץ" אומר שהתכונה נכונה לכל חבר בקבוצה.
"מכלול" אומר שהתכונה נכונה לקבוצה כיחידה.

דוגמה פשוטה:
פרות אוכלות עשב. (כל פרה אוכלת)
הפרות חשובות לכלכלת עמק יזרעאל. (הקבוצה חשובה)

אם אומרים: "עדנה היא פרה", לא תמיד נכון להגיד מיד: "עדנה חשובה לכלכלה". זו טעות, כי מה שתקף לקבוצה לא תמיד תקף לפרט.

עוד דוגמה קצרה היא עם קרם אגוזים ושמן השיזוף "קרמרזון": גם שם יוצאת מסקנה לא נכונה אם מעבירים תכונה בין פרט לקבוצה.

הסיבה לטעות: תכונות של חלקים לא תמיד יהיו בתוצרת או בקבוצה, ולהפך.

ישנם שני סוגים של כשלי הפצה.