כת

כַּת (באנגלית: Cult) מתייחסת בדרך־כלל לתנועות דתיות חדשות או לקבוצות סגורות עם אמונות וטקסים חריגים ולעיתים קיצוניים. מאפיינים שמייחסים לכתות כוללים דוגמטיות (אמונה קשיחה שאינה פתוחה לשינויים), פולחן (טקסים דתיים מיוחדים), כפייה והתעללות. לעתים יש התמסרות חזקה למנהיג, לאובייקט או למטרה צרה.

המונח שינה את משמעותו לאורך ההיסטוריה. בעבר שימש לתיאור 'פלג' או 'עדה', אך בשיח המודרני לרוב מזוהה עם צורת קיצון של קבוצה דתית שנחשבת מזיקה או קנאתית. ההגדרה חלשה ושנויה במחלוקת במחקר ובשיח הציבורי.

כתות יכולות להתפתח בדרכים שונות. כמה דפוסים נפוצים:

קבוצה שמרכזת סביב מנהיג כריזמטי, אדם שאנשים מעריצים ושומעים לו הרבה. כתות כאלה לעתים מקריבות את דבריו של המנהיג וקוראות להם אמת מוחלטת.

כתות שמאמינות שאחרית הימים קרובה. מנהיגים כאלה מטילים דחיפות על המאמינים להיערך לאירוע עתידי. כשמועד לא קורה או שהמנהיג מת, הכת עלולה לחוות משבר.

כאן גבר אחד מקיים מערכות יחסים עם מספר נשים שחיות סביבו. בסוגים חיצוניים של כיתות כאלה נמצאו לעיתים ניצול מיני והתנהגויות עברייניות. יש ויכוח מקצועי האם חלק מהקבוצות האלה הן אמנם כת או תופעה נפשית משפחתית.

הרבה כתות נלחמות על הלגיטימיות שלהן, כלומר על ההכרה הציבורית והחברתית בהן. קבוצות שמצהירות שהן מחזיקות "באמת יחידה" ומונעות כניסה מבחוץ נוטות להישאר ככת. לעומתם, קבוצות שמקלות על הצטרפותן עלולות להפוך לזרם דתי מקובל.

כתות רבות גם מותקפות על שיטות הגיוס והשימור שלהן: דרישות כספיות עבור קורסים, לחצים להתנדבות או למסירת רכוש, בידוד מבני משפחה, שימוש בשפה סגורה והדגשת תלות במנהיג.

יש ויכוח מחקרי לגבי מאפייניה המדויקים של כת. חלק מהחוקרים מזהים תבניות של שליטה פסיכולוגית; אחרים טוענים שאין ראיות חותכות ל"שטיפת מוח". לעומת זאת, תיאורים של תהליכים פסיכוטיים אצל מנהיגים או משפחות נחקרו מבחינה פסיכיאטרית.

מחקרים מצביעים על שני מניעים עיקריים: רצון מודע לחיים רוחניים עם משמעות, ורצון לא מודע להישען על מישהו שיודע לכוון בעולם מסובך. מנהיגים מנצלים לעתים צרכים אלה כדי להשיג שליטה.

היציאה של אדם לכת פוגעת לעיתים במשפחה ובחיים החברתיים. ההתמודדות מורכבת ואין פתרון אחיד. קיימות גישות טיפוליות, קבוצות תמיכה וארגונים שעוזרים לקרובים ולנפגעים. בישראל הוקמה ב־2012 יחידה במשרד הרווחה לטיפול בנפגעי כיתות. בנוסף פועל המרכז הישראלי לנפגעי כיתות המציע תמיכה והפניות לטיפול.

משנות ה־70 פעלו בישראל קבוצות רוחניות וסגנונות מתוך "העידן החדש". בשנות ה־80 הוקמה ועדה ממשלתית לבדוק את נושא ה"כיתות". דו"ח גדול הוגש ב־1987, ובו האשמות על פגיעה נפשית והונאה כלכלית, אך ללא קריאה לחקיקה מיוחדת. ב־2006 הוקם המרכז לנפגעי כת בישראל. נכון להיום קיימות הערכות על עשרות קבוצות שמתאימות לקריטריונים של כת פוגענית. החוקיות של כת בישראל מורכבת: אין איסור כללי על כת, אך רשויות יכולות לפעול אם נחשפת פעילות פלילית.

קורבנות הכת הם לעתים כל המעורבים: נשים, גברים, נערים וילדים. ילדים נולדים לתוך כיתות, ונערים מצטרפים בעצמם. פגיעות כוללות פגיעה בנפש, בהשכלה, בפרנסה ובבריאות. יש תיאור של "תסמונת טראומה דתית" אצל יוצאי כיתות. כשקיים סיכון פיזי לילדים, המשטרה והרווחה מתערבים, ומנהיגים נעצרים במקרים של עבירות פליליות.

נושא הכתות מופיע בתקשורת, בספרות ובדיון הציבורי, ולעתים מעורר סערות וביקורת רחבה.

כַּת היא קבוצה עם אמונות וטקסים מיוחדים. לעיתים אנשים בכת רגילים לחיות בנפרד.

לפני שנים המילה פירושה שבט או עדה. היום היא מתייחסת לקבוצה שקשיחה בדעותיה.

כת עם גורו: יש מנהיג שאנשים מאוד מעריצים.
כת שמצפה לאירוע גדול: מאמינים שאחרית הימים קרובה.
כת פוליגמית: גבר אחד מקיים מערכות יחסים עם כמה נשים שהן חלק מהקבוצה.

אנשים מצטרפים כי הם מחפשים משמעות ורוחניות. חלק מצטרפים כדי להרגיש מוגנים ומנוהלים.

הצטרפות לכת יכולה לפצוע את המשפחה. יש ארגונים שמסייעים לקרובים ולנפגעים. בישראל פועלים מרכזים שמעניקים תמיכה וטיפול.

בכת נפגעים אנשים מכל הגילים. ילדים שנולדו לכת לפעמים לא נחשפים לחברה הכללית. כשיש סכנה לילדים, המשטרה והרווחה מתערבים.

היו דיונים גדולים על כיתות בישראל. היו ועדות שחקרו את הנושא. כיום יש ארגונים שעוזרים לנפגעים, ויש חקיקה ובדיקה כשיש פשעים.

נושאי כיתות מופיעים בעיתונות ובשיח הציבורי. זה נושא שמדאיג משפחות רבות.