לאון טרוצקי

ינובקה, האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה)

לאון "לב" דוידוביץ' טרוצקי (1879, 1940) היה מנהיג סובייטי, מהפכן והוגה דעות קומוניסטי ממוצא יהודי. הוא יסד ואת הצבא האדום, הוביל לחימה במלחמת האזרחים, הוגלה על ידי יוסיף סטלין ולבסוף נרצח בפעולת סוכן של סטלין.

לב ברונשטיין נולד בכפר ינובקה. גדל בבוברינץ, למד באודסה והכיר שם את המרקסיזם, תיאוריה חברתית שביקשה שוויון כלכלי. הוא נטש את הלימודים כדי לפעול במהפכה. נעצר לראשונה ב-1898 ונדון למאסר וגלות בסיביר. שם נולדו שתי בנותיו הראשונות. לאחר שהינתק מאשתו הראשונה, ברח לאירופה, אימץ את השם "טרוצקי" והצטרף לפעילות עם ולדימיר לנין בלונדון.

במהפכת 1905 חזר לרוסיה ונבחר ליושב ראש הסובייט של פטרבורג (מועצת פועלים). ערך את העיתון "פרבדה" ששימש כלי חשוב להבחנה ולהפצת רעיונותיו. עקב פעילותו נאלץ להגר שוב ולשהות בארצות שונות, כולל ארה"ב ושווייץ.

ב-1917 חזר לרוסיה, הצטרף לבולשביקים והפך לראש סובייט פטרוגרד. לאחר המהפכה מונה לשר החוץ, ונסע למשא ומתן שלום עם גרמניה. ההסכם שנחתם (ברסט-ליטובסק) היה קשה לסובייטים, ולכן הוא התפטר. מיד לאחר מכן מונה לקומיסאר לענייני צבא (קומיסאר = תפקיד מקביל לשר לענייני צבא) וארגן את הצבא האדום. הוא ניהל למעשה את המערכה הצבאית במלחמת האזרחים מתוך רכבת משוריינת.

לאחר מות לנין החלה תחרות על ההנהגה. סטלין הצליח לרכז סמכויות, וטרוצקי איבד את ההזדמנות להתנגד. הוא הקים את האופוזיציה השמאלית בתוך המפלגה ויטען לעיקרון ה"מהפכה המתמדת", רעיון שלפיו המהפכה צריכה להתפשט למדינות נוספות. זה התנגש עם מדיניותו של סטלין, "סוציאליזם בארץ אחת". בסופו של דבר גורש טרוצקי מהמפלגה ב-1927 והוגלה סופית מברית המועצות ב-1929.

בגל יהודי ובהתנכלויות פוליטיות נדד טרוצקי בין מדינות: תחילה ביים-בוקודא בטורקיה, אחר כך בצרפת ונורווגיה, ולבסוף הגיע למקסיקו. בגלות הוא המשיך לכתוב ולבקר את שלטון סטלין.

בשנים האחרונות לחייו נעשתה נגדו מספר ניסיונות חיסול. ב-20 באוגוסט 1940 הגיע רמון מרקאדר, סוכן של המשטרה החשאית הסובייטית (נ.ק.ו.ד), לבקר את טרוצקי במקסיקו. מרקאדר הכה את טרוצקי כליל בגרזן קרח; טרוצקי נפצע קשה ונפטר בבית החולים ב-21 באוגוסט 1940. המתנקש נדון ל-20 שנות מאסר ושירת את עונשו. ביתו של טרוצקי הפך למוזיאון וקברו נמצא שם.

טרוצקי נישא פעמיים; אשתו השנייה היא נטליה סדובה, באה מפריז, והיו להם שני בנים. שתי בנותיו הראשונות נולדו בגלות בסיביר. שני בניו מנישואיו השניים, לב סדוב וסרגיי סדוב, נהרגו בתקופת הטיהורים. בתו זינאידה התאבדה ב-1933. נכדו אסטבן וולקוב היה עמו במקסיקו בעת הרצח וניהל אחר כך את מוזיאון טרוצקי.

טרוצקי חשב שאין עתיד ליהודים כעם נפרד ועמד על הצורך בהתבוללות (השתלבות בחברה הכללית). הוא האמין שהפתרון לשאלה היהודית יבוא מהמהפכה הבין-לאומית. בשנות ה־30, לאחר עליית הנאצים, תמך ברעיון לתת ליהודים לבחור את דרכם, כולל אפשרות הגירה לארץ ישראל, אך לא תמך בתנועה הציונית כפרויקט לאומי.

(נזכרים כתבים רבים שנכתבו ופורסמו; פירוט לא נכלל כאן.)

ינובקה, שאז הייתה חלק מאימפריה רוסית (כיום באוקראינה)

לאון "לב" טרוצקי נולד ב-1879 בשם לב ברונשטיין. הוא גדל באוקראינה ולמד בעיר אודסה. שם התחיל להתעניין ברעיונות של שוויון ועבודה משותפת (מרקסיזם). הוא נסע לאירופה והחל לקרוא לעצמו טרוצקי.

טרוצקי היה פעיל נגד שלטון הצאר. הוא נלקח לכמה שנים לסיביר. אחר כך ברח והמשיך לפעול מהחוץ.

במהפכות של תחילת המאה הוביל שביתות והפגנות. הוא ערך עיתון בשם "פרבדה".

ב-1917 חזר לרוסיה ועזר למהפכה. הוא הקים את הצבא האדום, הצבא של הממשלה החדשה.

לאחר מות לנין התחלפו מנהיגים. סטלין קיבל כוח רב. טרוצקי התעמת איתו ונשלח להגליה.

טרוצקי עבר בין מדינות רבות. בסוף חי במקסיקו.

ב-1940 הגיע אדם שהתחזה לחבר אל ביתו במקסיקו. אחר כך פגע בו. טרוצקי נפטר בבית חולים למחרת.

טרוצקי היה נשוי והיו לו ילדים. כמה מבני משפחתו נפטרו או סבלו מרדיפות פוליטיות. נכדו אסטבן וולקוב היה איתו כאשר אירע הדבר, והוא ניהל אחר כך את מוזיאון ביתו.

טרוצקי היה יהודי במקור. הוא חשב שעל יהודים להשתלב בחברות אחרות. הוא רצה שוויון לכל האנשים.

יש לו כמה ספרים ומאמרים שתורגמו לעברית.