לבוב

לבוב (בגרסאות שפתיות שונות: Lwów, Lemberg, לעמבערג) היא עיר במערב אוקראינה ובירת מחוז לבוב. אוכלוסייתה היום כ-735,000 תושבים. רוב התושבים אוקראינים; יש גם מיעוטים רוסי, פולני ויהודי. העיר הייתה בעבר בירת גליציה המזרחית, חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית ומאוחר יותר מהרפובליקה הפולנית השנייה. בתום מלחמת העולם השנייה סופחה אץאוקראינה ב-1945, לאחר שינויי גבולות.

העיר נוסדה במאה ה־13 על ידי השליט דנילו, ונקראה על שם בנו לב. היא מוזכרת לראשונה ב־1256. ב־1349 נכבשה על ידי קז'ימייז' השלישי מפולין והפכה לחלק מממלכת פולין ב־1386. עם חלוקת פולין ב־1772 עברה לחזקת האימפריה האוסטרית. במאה ה־19 שרר בלבוב יחס של פלורליזם תרבותי, וזו הייתה מוקד חשוב לתרבות האוקראינית, הפולנית והיהודית.

במלחמת העולם הראשונה וכשקיסרות האוסטרו-הונגרית התפרקה ב־1918, הייתה לבוב מוקד סכסוך בין הרפובליקה העממית של מערב אוקראינה לפולנים. הפולנים בסופו של דבר שלטו בעיר בין המלחמות. ב־1920 ניסתה הרוסיה הסובייטית לכבוש את לבוב אך נכשלה.

בין המלחמות פעלה בעיר אסכולת לבוב במתמטיקה. המפגשים בבית הקפה "הקפה הסקוטי" היו מרכז לשיחות ולפתרון בעיות מתמטיות. בין חברי האסכולה הבולטים היו סטפן בנך והוגו שטיינהאוס.

ב־1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, עברה לבוב לריבונות סובייטית לפי הסכם ריבנטרופ, מולוטוב. ב־1941, עם הפלישה הגרמנית לברית המועצות, נכבשה על ידי הנאצים.

יהודים חיו בלבוב כבר מהמאה ה־13 והיו חלק מרכזי מתרבות העיר. לפני מלחמת העולם השנייה חיו בעיר כ־100, 110 אלף יהודים, כשליש מהתושבים. לאחר הפלישה הגרמנית נותרו בעיר כ־160 אלף יהודים, אך בתחילת הכיבוש נרצחו אלפי יהודים, כ־6,000 כבר בימים הראשונים, על ידי הנאצים ומשתפי פעולה.

בנובמבר 1941 הוקם בלבוב גטו, מקום שאליו נכנסו בכפייה יהודים ונאסרו לחיות בו. בשיאו אכלס הגטו כ־120,000 איש. בעקבות רציחות וגירושים למחנות השמדה נותרו בו בסוף המלחמה רק כמה מאות שרדו בקושי, כ־823 איש.

אחרי המלחמה נשארה לבוב בתחומי ברית המועצות. רוב הפולנים עזבו לשטחי פולין שהוספו לאחר המלחמה, ורבים מהגרמנים גורשו. במהלך המאה ה־20 האוכלוסייה היהודית הצטמצמה בגלל הגירה ותהליכים אחרים; ב־2001 מספר היהודים הוערך בכ־5,400. יש בעיר עדיין ארגונים יהודיים, ורב מכהן מאז 1993.

יש גם זיכרון ליהודי לבוב שנספו בשואה, בבית הקברות נחלת יצחק.

העיר העתיקה היא המרכז ההיסטורי של לבוב. שטחה כ־1,214 דונם והיא הוכרזה כאזור שימור היסטורי-אדריכלי ב־1975.

לבוב היא מרכז חשוב להשכלה גבוהה. בין המוסדות הבולטים נמצאת אוניברסיטת לבוב, שהיא האוניברסיטה הוותיקה ביותר שפועלת ברציפות באוקראינה, וכן האוניברסיטה הפוליטכנית הלאומית ואוניברסיטה רפואית על שם דנילו האליצקי.

העיר מקיימת קשרים בין-עירוניים עם ערים בתפוצות שונות.

לבוב היא עיר גדולה במערב אוקראינה. יש בה כ־735,000 אנשים. היא בירת מחוז לבוב. בעבר העיר הייתה חלק ממדינות אחרות, כמו פולין ואוסטרו-הונגריה.

לבוב נוסדה במאה ה־13. השם בא משמו של לב, בנו של השליט דנילו. העיר הוזכרה לראשונה בשנת 1256. במשך השנים שלטו בה פולנים, אוסטרים ורוסים.

בין שתי מלחמות העולם פרחה בעיר תרבות ומדע. קבוצת מתמטיקאים מפורסמת נפגשה בבית הקפה "הקפה הסקוטי" ודיברה על בעיות מתמטיות.

יהודים חיו בלבוב כבר מהמאות הקודמות והיו חלק חשוב מהעיר. לפני מלחמת העולם השנייה גרו בה כ־100 אלף יהודים.

כשפרצה המלחמה הגרמנים כבשו את העיר. הם הכריחו יהודים לגור בגטו. גטו זה היה גדול מאוד ואכלס עד כ־120,000 אנשים. רבים מהיהודים נפצעו ונרצחו במלחמה. אחרי המלחמה נותרו בעיר הרבה פחות יהודים.

יש במקום זיכרון ליהודים שנרצחו, בבית הקברות נחלת יצחק. זה מקום שמזכיר את מה שקרה.

העיר העתיקה היא חלק עתיק ומיוחד של לבוב. ב־1975 הכריזו עליה כאזור שימור היסטורי.

בלבוב יש הרבה אוניברסיטאות. האוניברסיטה בעיר היא הוותיקה ביותר שפועלת ברציפות באוקראינה. יש גם אוניברסיטה פוליטכנית ואוניברסיטה רפואית.