לגיון

לגיון הוא היחידה הצבאית הבסיסית של הצבא הרומי. הוא התבסס על גרעין גדול של חיל רגלים כבד, כלומר חיילים לוחמים ברגל עם שיטות ציוד כבדות, ובוצע בליווי כוחות עזר כמו פרשים (לוחמים על סוסים) וחילות קלים (חיילים מהירים וקלים יותר).

גודלו של לגיון השתנה לאורך ההיסטוריה. לפי המסורת הרומית, בימים הראשונים של רומא מונה הלגיון כ־3,300 איש. בתקופת הרפובליקה מנה הוא בין 5,000 ל־6,000 איש. בתקופת הקיסרות המוקדמת והאמצעית עמד מספרם כ־5,400 חיילים. בתקופה הקיסרית המאוחרת קטן הלגיון והגיע ל־1,000, 2,000 איש.

מבנה הלגיון: הוא התחלק לקוהורטות (=יחידות גדולות בתוך הלגיון), בדרך כלל עשר קוהורטות. כל קוהורטה התחלקה לשש קנטוריות (=יחידות של כ־80 חיילים), וכל קנטוריה התחלקה ליחידות משנה של שמונה חיילים כל אחת.

עד הרפורמות של גאיוס מרי בסוף המאה ה־2 לפנה"ס לא היה הלגיון יחידה קבועה. אז גויסו לגיונות לפי הצורך, ולכן היו לאורך הזמן הרבה לגיונות. בזמנו של אוגוסטוס היו כ־28 לגיונות קבע. ספטימיוס סוורוס הגדיל אותם עד כ־33.

לגיונות הורכבו בדרך כלל ממגויסים בעלי אזרחות רומאית. בעתות חירום גויסו גם חיילים חסרי אזרחות, ועדות לכך שלגיונות שלמים כללו לעתים כאלה.

הצלחתו הצבאית של רומא ועוצמת הלגיון הפכו את מבנהו לאחד המודלים העתיקים המוצלחים ביותר ליעילות וליכולות צבאיות.

לגיון הוא יחידת צבא רומית בסיסית. בלגיון היו רוב החיילים רגלים כבדים. היו גם פרשים על סוסים וחיילים קלים ומהירים.

גודלו השתנה. בראשית רומא היו כ־3,300 חיילים. בתקופת הרפובליקה היו כ־5,000, 6,000 חיילים. בתקופת הקיסרות המוקדמת היו כ־5,400. מאוחר יותר ירד ל־1,000, 2,000.

הלגיון מתחלק לקוהורטות. קוהורטה היא קבוצה גדולה, בדרך כלל עשר בקבוצת לגיון אחת. כל קוהורטה מתחלקת לשש קנטוריות. קנטוריה היא קבוצה של כ־80 חיילים. קנטוריה מתחלקת ליחידות של שמונה חיילים.

לפני רפורמות מריוס גויסו לגיונות רק לפי צורך. אוגוסטוס הקים כ־28 לגיונות קבועים. ספטימיוס סוורוס הגדיל זאת עד כ־33.

לגיונות היו בעיקר מרומאים בעלי אזרחות. בשעת חירום גויסו גם חיילים ללא אזרחות.

מבנה הלגיון עזר לרומאים להצליח בקרבות ולארגן את הצבא בצורה יעילה.