לדאק היא טריטוריית איחוד בצפון הודו, בין רכס קארקוראם להרי ההימלאיה. טריטוריית איחוד, שטח הנשלט ישירות על ידי ממשלת הודו. עד 2019 הייתה חלק ממדינת ג'אמו וקשמיר; ב-31 באוקטובר 2019 היא קיבלה מעמד עצמאי אחרי החלטת הפרלמנט.
לדאק מחולקת לשני מחוזות: לה וקרגיל. בירתה היא לה.
בשנים 2002, 2003 החלה דרישה להפרדה מג'אמו וקשמיר ולהפיכה לטריטוריית איחוד. הדרישה הזו הובילה לשינוי הסטטוס בשנת 2019.
גובה החבל נע בין כ-3,000 מטר בעמקים ועד כ-6,500 מטר בפסגות. האזור מבודד: רק שני כבישים סלולים מגיעים אליו, אחד ממנאלי ואחד מקשמיר. שני הכבישים עוברים מעבר הרים בגובה מעל 5,000 מטר. שלושת מעברי ההרים הגבוהים ביותר לרכב ממונע נמצאים בלדאק; הגבוה שבהם הוא מעבר קרדונג-לה, שמוביל מלה לעמק נוברה.
ניתן להגיע בלרכב רק בקיץ, בין יוני לאוקטובר. בחורף הדרכים נסגרות בשל שלגים. הבידוד הזה עיצב את אורח החיים המקומי במשך שנים רבות.
הרוב גר בכפרים קטנים ועוסק בעיקר בחקלאות. עונת הגידול קצרה, ולכן מגדלים בעיקר צמחים שעמידים בקור, כמו שעורה, וחיטה בכמויות קטנות. מגדלים גם ירקות ובגבהים נמוכים יותר עצי משמש ואגוז.
החקלאות מתבצעת לעתים קרובות בטרסות, מדרגות חקלאיות שנבנות על מדרונות תלולים. השדות מושקו במי פלגים, מועברים בערוצי השקיה פשוטים.
גידול בעלי חיים חשוב מאוד: עיזים, כבשים, פרות, סוסים, יאק ודזו. יאק, בהמה גדולה המותאמת להרים. דזו, הכלאה בין יאק לפרה. בעלי החיים משמשים להובלת משאות, לעבודה בשדה, ולמזון: חלב, צמר וגללים לדשן ודלק.
בחורף מרוכזים העדרים בקומת הקרקע של הבתים, ובקיץ מובילים אותם למרעה בהרים. במהלך החורף תושבים עסוקים גם בעיבוד צמר ועורות ובאיסוף דלק.
התזונה מבוססת בעיקר על מוצרי פנים-מקומיים, עם שימוש רב במלח ובחמאה. רבים נמנעים מאכילת דגים מתוך אמונה שמותר להרג בעלי חיים רק כשאין ברירה.
הבתים בנויים מחומרים מקומיים: יסודות מאבן וקירות לבני בוץ מיובשות בשמש.
החיים הדתיים מנוהלים במנזרים בודהיסטיים. נזירים עורכים טקסים, מלמדים קרוא וכתוב ומנהלים חלק מהאירועים הקהילתיים. בחורף אנשים מתכנסים במנזרים להאזין לסיפורים וללימוד.
שיתוף פעולה חיוני: בניית בתים נעשית בעבודה משותפת, ועדרים ומבצעים גדולים מתבצעים בקבוצה.
משנות ה-70 החלו שינויי מודרניזציה. הופיעו קישורים אוויריים, ותשתיות מים, ביוב וחשמל החלו להיקם בלה ולפעמים בכפרים. טלוויזיה, קולנוע ותיירות הגדילו את הקשרים עם העולם החיצון. בנוסף יש הגירה מהכפרים לערים בתוך החבל.
לדאק נמצא בצפון הודו, בין הרים גבוהים. זהו אזור מבודד. בשנת 2019 הוא קיבל מעמד חדש בממשלת הודו.
לדאק הייתה חלק מג'אמו וקשמיר. ב-2019 המצב השתנה.
ההרבה גבוהים מאוד. הגובה מתחיל בכ-3,000 מטר ועולה עד כ-6,500 מטר. יש רק שני כבישים סלולים שמגיעים לשם. הכבישים עוברים במעברי הרים גבוהים. מעבר קרדונג-לה הוא אחד המעברים הכי גבוהים, והוא מוביל מלה לעמק נוברה. מגיעים לשם בעיקר בקיץ, בין יוני לאוקטובר.
אנשים חיים בכפרים קטנים. הם חקלאים. הצמחים החשובים הם שעורה וחיטה. שעורה טובה לקור. גידלו גם ירקות ועצי משמש.
מגדלים את השדות על טרסות. טרסות, מדרגות חקלאיות על ההר. המים מגיעים מהפלגים בערוצים.
יש גם בעלי חיים: עיזים, כבשים, פרות, סוסים, יאק ודזו. יאק, בהמה גדולה של ההרים. דזו, הכלאה בין יאק לפרה. בעלי החיים עוזרים לעבוד בשדה. הגללים של החיות משמשים לדלק ולדשן.
הבתים בנויים מאבן ובני בוץ מיובשות בשמש. יש מנזרים בודהיסטיים עם נזירים. הנזירים עורכים טקסים ומלמדים אנשים לקרוא ולכתוב.
האנשים עוזרים אחד לשני. כולם משתתפים בבנייה וברעיית העדרים. מאז שנות ה-70 הגיעו מטוסים, חשמל ותיירים. זה שינה את החיים, בעיקר בעיר לה.
תגובות גולשים