לואי פישר

לוּאִי פִישֶר (1896, 1970) היה עיתונאי יהודי אמריקאי שהתלהב בתחילה מהקומוניזם וברית המועצות, אך מאוחר יותר התאכזב מהשלטון הסטליניסטי.

נולד בפילדלפיה, בן לסוחר דגים. אחרי שסיים את בית הספר למורים ב-1916 עבד כמורה. בפילדלפיה היה פעיל ציוני וב-1917 התנדב לגדוד העברי.

לאחר מכן הפך לעיתונאי. עבד לסוכנות ידיעות יהודית בניו יורק, נסע לגרמניה ב-1921 והיה לכתב האירופי של ה"ניו יורק איבנינג פוסט". ב-1922 עבר למוסקבה וכתב כתבות אוהדות על ברית המועצות והקומוניזם.

החל מ-1923 כתב שנים רבות עבור השבועון הליברלי The Nation. פרסם ספרים וכתבות שתמכו בקו הקומוניסטי, כגון "מדיניות החוץ של הסובייטים". ביקר בארץ ישראל ב-1932 ובספרד ב-1934.

במלחמת האזרחים בספרד הצטרף לבריגדות הבינלאומיות, מתנדבים ממדינות שונות שנלחמו בספרד, ושירת בתחילת 1937 כאפסנאי (אחראי על אספקה וציוד) באלבסטה. בזמן זה המשיך לכתוב לעיתונים בארצות הברית.

בשנת 1938 חזר לארצות הברית, כנראה בגלל חששו מהמשטר הסטליניסטי. ב-1941 פרסם אוטוביוגרפיה, Men and Politics, שכללה ביקורת חריפה על מדיניות הטיהורים (קמפיינים נגד מתנגדים) ועל ברית המועצות עם גרמניה הנאצית בהסכם ריבנטרופ, מולוטוב (הסכם בין המדינות).

נשואיו ברוסיה היו מרושקה פישר, מומחית לחשבונאות וסופרת. לרשות משפחתו לא נתנו בהתחלה לצאת מברית המועצות, אך לאחר התערבות של אלינור רוזוולט הם הורשו לעזוב.

פישר עזב את The Nation ב-1945 בעקבות סכסוך על המדיניות העיתונאית. אף שהוא מעולם לא היה חבר במפלגה הקומוניסטית האמריקאית, התפכחותו מהקומוניזם הייתה משמעותית. ב-1949 השתתף באנתולוגיה שתעדה את ההתפכחות של אינטלקטואלים מן הקומוניזם.

בהמשך כתב בעיתונים ליברליים שקראו לביקורת על הקומוניזם, כגון The Progressive. פרסם ספרים נוספים, ביניהם "סטלין" (1952) ו"לנין" (1964). ביקר שוב בישראל ב-1952 והביע הערכה לסוציאליזם היוגוסלבי.

פישר העריץ את מהטמה גנדי ואף נפגש עמו. ב-1950 פרסם ביוגרפיה על גנדי, שהשפיעה על הסרט של ריצ'רד אטנבורו. בשנים האחרונות לחייו שימש פרופסור ליחסים בינלאומיים בפרינסטון ולימד על ברית המועצות עד מותו ב-1970.

בניו: ויק פישר היה פוליטיקאי באלסקה, וג'ורג' פישר היה פרופסור למדעי המדינה בקורנל.

לוּאִי פישר (1896, 1970) היה עיתונאי אמריקאי יהודי. בהתחלה אהב את הקומוניזם ואת ברית המועצות. אחר כך התאכזב מהם.

נולד בפילדלפיה, בנה של משפחה שעיסוקה דגים. למד להיות מורה ועבד בכך.

הפך לעיתונאי וכתב בארצות שונות. ב-1922 עבר למוסקבה וכתב על רוסיה.

ב-1934 ביקר בספרד. בזמן מלחמת האזרחים שם הצטרף לבריגדות הבינלאומיות, קבוצת מתנדבים ממדינות אחרות. ב-1937 שירת כאפסנאי - אדם שאחראי על אספקה.

בשנת 1938 חזר לארצות הברית בגלל חשש מהשלטון ברוסיה. ב-1941 כתב ספר שבו ביקר את שלטון סטלין וחלק ממעשיו, כמו הטיהורים וההסכם עם גרמניה.

אשתו מרושקה הייתה סופרת ומנהלת חשבונות. בהתחלה השלטונות לא אפשרו לה ולילדים לצאת מרוסיה. בסופו של דבר אלינור רוזוולט עזרה להם לקבל אישור.

פישר המשיך לכתוב ולהרצות. ב-1950 פרסם ביוגרפיה על מהטמה גנדי, ופישר גם לימד באוניברסיטת פרינסטון. נפטר ב-1970.

בניו עבדו גם הם: ויק פוליטיקאי באלסקה, וג'ורג' פרופסור בקורנל.