לואיס אנדרוס (1896, 1937) נולד בסידני שבאוסטרליה למשפחה בעלת שורשים סקוטיים. במלחמת העולם הראשונה התגייס לפרשים האוסטרלים והצטרף ל-Camel Transport Corps, יחידה שהשתמשה בגמלים. הגיע לארץ ישראל עם כוחות האימפריה הבריטית שנלחמו בעות'מאנים. בשנת 1920 השתחרר בדרגת קפטן ונשאר בארץ בשירות הממשל הצבאי ובהמשך בממשל המנדטורי.
במאורעות מאי 1920 סייע למגני חדרה: סייר ביישובים וארגן נשק והגנה לתושבים. ב-1929 חילץ כעשרים משפחות יהודיות מביסאן ועזר ליישובי הגליל ולעמק יזרעאל להתכונן להתקפות.
במהלך שנות ה-20 וה-30 שימש בתפקידים מנהליים שונים: שופט מחוזי בחיפה (1921, 1922), מושל מחוז הצפון בפועל בזמנים מסוימים (1929, 1932), וקצין לענייני פיתוח במחלקת הפיתוח (1932). היה יועצו של הנציב העליון (מנהל המנדט), רשם האגודות השיתופיות (1933, 1936), חבר ועדות לפיתוח החקלאות וממונה על מסי המקרקעין.
אנדרוס היה תומך בהצהרת בלפור וברעיון בית לאומי יהודי בפלשתינה. בעדותו בפני ועדת פיל (ועדה בריטית שבחנה את המצב בארץ) הפריך את הטענות על נישול המוני של אריסים, כלומר שוכרי אדמות ערבים. במסגרת תפקידיו סייע להעברת קרקעות לחזקת יהודים, קידם הקמת יישובי "חומה ומגדל" (שיטה מהירה להקמת יישובים) והשפיע על הקמת יישובים בעמק החולה, עמק בית שאן ועמק חפר. בתחילת המרד הערבי הגדיר פעולה שהצילה את קבר רחל ממתקפה, כשנמנע פיצוץ דינמיט שהוצמד אליו.
בקיץ 1937 פוצל מחוז הצפון ונוצר מחוז הגליל. אנדרוס מונה למושל מחוז הגליל והפעיל ברגל ברזל נגד המורדים: האיץ את פעילות המשטרה והטיל קנסות קיבוציים על כפרים שנתפסו כעוינים. תקופה קצרה לאחר מכן השקט חלקית חזר לאזור.
ב-26 בספטמבר 1937, ביום הולדתו ה-41, נרצח אנדרוס בנצרת. בעת יציאתו מתפילת ערב בכנסייה האנגליקנית ארבו לו ארבעה צעדי ירי ערבים ופגעו בו תשעה כדורים. מלווהו, שוטר משמרו, נפצע ומת מפצעיו מאוחר יותר. אנדרוס הובא לקבורה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון. הוא הותיר אישה, בן ושתי בנות.
הרצח עורר סערה: הבריטים פיזרו את הוועד הערבי העליון והוציאו את המופתי חאג' אמין אל-חוסייני מתפקידיו, והחלו מעצרים בכפרים בגליל ובשומרון. ביישובים היהודים נערכו אזכרות לזכרו. אנדרוס היה המנהל הצבאי הבריטי הראשון שנרצח במהלך המרד; לאחריו נרצחו אנשי ממשל ובריטים נוספים.
לאחר הרצח נקשר שמו בכמה יוזמות מקומיות: כיכר בעפולה נקראה על שמו (מאוחר יותר הוסבה ל"כיכר העצמאות"), הונחה אבן פינה לבית חולים בנתניה שלא נבנה, וכיום יש רחובות בשם אנדרוס בנתניה ובתל אביב.
חיה ארד מקיבוץ בית זרע פרסמה רשימה שמתייחסת להצגה שערכו בקיבוץ במלאת עשור לעלייה על הקרקע.
לואיס אנדרוס נולד ב-1896 בסידני שבאוסטרליה. במלחמת העולם הראשונה שירת ברכיבה וביחידה שהשתמשה בגמלים. אחרי המלחמה נשאר בארץ ישראל בעבודת ממשל בריטית.
הוא עזר לתושבי חדרה בזמן התקפות ב-1920. ב-1929 חילץ כעשרים משפחות יהודיות מביסאן. עזר להקים יישובים בכמה עמקים. "חומה ומגדל" היא דרך לבנות כפרים במהירות, והוא תמך בכך.
אנדרוס עבד בתפקידים מנהליים בחיפה ובצפון. הוא עזר להעביר קרקעות לחזקת יהודים ועבד על פיתוח החקלאות.
בקיץ 1937 מינו אותו למושל הגליל. הוא ניסה לשמור על הסדר והגביר את פעילות המשטרה.
ב-26 בספטמבר 1937 נרצח בנצרת, כשהלך מתפילה בכנסייה האנגליקנית. ארבעה גברים ירו בו והוא נהרג מיד. השוטר שליווה אותו נפצע ומת מאוחר יותר. הוא הובא לקבורה בהר ציון.
אחרי הרצח הבריטים פיזרו את הוועד הערבי העליון ועצרו אנשים בכפרים. ביישובים היהודים עשו אזכרות לזכרו.
חיה ארד מקיבוץ בית זרע כתבה רשימה על הצגה שערכו בקיבוץ לעשר שנים לעלייה על הקרקע.
תגובות גולשים