לוד

לוד היא עיר במחוז המרכז בישראל ואחת הערים העתיקות בעולם. רוב השפלה סביב לוד מישורית, ויש בה נחלים כמו איילון ונטוף שמנקזים מי גשמים. באזור יש מי תהום מתוקים בעומק לא רב. הקרקע באגן לוד היא אדמת סחף פוריה, ולכן סביבת העיר הייתה מאז ומתמיד אזור חקלאי חשוב.

גילה של לוד מוערך בכ־8,000 שנה. נמצאו שרידים מיישובים מתקופת האבן החדשה. התושבים הראשונים התגוררו בבתי טיט ועבדו את האדמה. הם גידלו חיטה, שעורה ועדשים והחזיקו בעדרי צאן.

ההתיישבות הכתובה הראשונה מוזכרת במאה ה-15 לפנה"ס כבין ערי כנען. בתקופה זו ניכרת השפעה מצרית בחפירות הארכיאולוגיות. לוד הייתה יישוב גדול באזור, והחקלאות והשירותים הביאו להתפתחותה.

יש ממצאים שמתארים יישוב בתקופת הברזל. העיר מוזכרת במקורות יהודיים ומסורתיים. לפי מסורת חז"ל, לוד הייתה מוקפת חומה מימיו של יהושע בן נון. תושביה גלו בחורבן בית ראשון ושבו בשיבת ציון.

לאחר אלכסנדר מוקדון נותרה לוד במחוז שומרון. בתקופה החשמונאית סופחה העיר ליהודה ושמרה על מעמד מקומי. השלטון הרומאי התחזק במאה הראשונה לפנה"ס; לוד קיבלה מעמד של טופרכיה (עיר מחוז) וחוותה תהליכים של כיבושים, הריסות ושיקום. בתקופה הרומית נבנו רובע חדש ואתרים ציבוריים. בתקופה זו גם נוצר הפסיפס המפורסם שנמצא בעיר.

לאחר חורבן בית המקדש השני שוקמה לוד במהירות יחסית. העיר שימשה מרכז יהודי גדול בימי המשנה והתלמוד, ובה פעלו חכמים ידועים. גם אחרי מרד בר כוכבא חזרה לוד למעמד עירוני.

בימי הביזנטים הייתה לוד מרכז נוצרי חשוב, והוקמה בה כנסיית גאורגיוס הקדוש. במאה ה-7 כבשו המוסלמים את העיר. בתקופה הצלבנית הייתה לוד ביסוסים נוצריים, ובתקופה מאוחרת יותר נשלטה על ידי הממלוכים.

במאה ה-16 לוד הייתה עיירה חשובה עם יריד מסחרי. במאה ה-19 גדל מספר התושבים והאזור הכיל כפרים חקלאיים רבים סביב העיר. ב־1892 נחנכה תחנת הרכבת לוד, צעד ששינה את התנועה והקשר של העיר לאזור.

במהלך המנדט הבריטי הפכה לוד לעיר מחוז ולמרכז תחבורתי. הוקמו שכונות חדשות לעובדי הרכבת ולמוסדות הצבאיים. אוכלוסיית העיר גדלה מאוד בין שנות ה-20 ל-40 של המאה ה-20.

בתקופה שלפני ומסגרת מלחמת העצמאות הייתה לוד נשלטת על ידי כוחות ערביים. ביולי 1948 כחלק ממבצע דני נכבשה העיר בידי צה"ל. בקרבות ובפעולות שנערכו במהלך הכיבוש גורשו רוב התושבים הערבים מהעיר. לאחר המלחמה נותרה בעיר אוכלוסייה קטנה של תושבים ערבים, ובדצמבר 1948 הותר יישוב יהודים בלוד.

לאחר קום המדינה נכנסו לעיר עולים חדשים, נוסדו שכונות חדשות ומפעלים תעשייתיים. העיר העתיקה נהרסה ברובה ב-1955 במסגרת תכנון עירוני. מאז העיר גדלה והתפתחה, אך נותרו בה מתחים חברתיים ואתניים מסוימים בין קבוצות האוכלוסייה.

ב־12 במאי 2021 הוכרז בלוד מצב חירום אזרחי בעקבות מהומות אלימות בין תושבים ערבים ליהודים. באירועים אלה נהרגו אזרחים משני הצדדים.

לוד היא עיר מעורבת שבה חיים יהודים, מוסלמים ונוצרים. בסוף 2006 מנתה האוכלוסייה כ־66,800 איש. אחוז התושבים הערבים היה סביב 20, 22% בתחילת המאה ה-21. כ־33% מהאוכלוסייה הם עולים חדשים, בעיקר ממדינות חבר העמים.

האוכלוסייה הערבית בלוד מחולקת לקבוצות היסטוריות: לודאים וותיקים נוצרים ומוסלמים, בדואים שהגיעו מאז שנות ה-70 ומשתפי פעולה שהוצבו בעיר בשנות ה-90. חלק מהשכונות הערביות מאופיינות בבנייה לא חוקית ובעוני, ויש מתחים חברתיים ופשיעה במשימות מסוימות.

בלוד פועלות קהילות יהודיות רבות, כולל שיכון חב"ד וגרעין תורני "אלישיב" עם מוסדות חינוך ותנועות נוער. בעיר יש כ-70 בתי כנסת, כנסיות ומסגדים. בפארק השלום שוכן פסל השלום של יגאל תומרקין, מוצב מחלקי נשק שמסמל פיוס.

בין אתרי העיר: העיר העתיקה, פסיפס לוד, פארק השלום, סבילים היסטוריים ומרכזי קניות. אזור התעשייה הצפוני של לוד קרוב לנמל התעופה בן־גוריון ונחשב לאזור תעשייה ולוגיסטיקה חשוב.

לוד מתמודדת בבנייה בלתי חוקית בשכונות ערביות, בעוני ובפושעים. העיר סבלה מפינוי ושינויים תכנוניים שהפריעו לקשר ההיסטורי עם העיר העתיקה.

סמל לוד מעוצב כמגן עם שער פתוח, עץ ושדה חרוש. בסמלים אלה מיועדת להראות את הקשר לאדמה ולעלייה.

לוד היא עיר ישנה במרכז ישראל. האזור מישורי ויש בו נחלים שמנקזים מים. האדמה סביב לוד טובה לגידולים.

לוד ישבה כבר לפני כ-8,000 שנים. נמצאו בה שרידים של כפרים וחקלאים קדמונים.

בלוד חיו אנשים בתקופות רבות: ברונזה, ברזל, יוון ורומא. הרומאים שינו חלקים בעיר ובנו רובעים חדשים.

בימי הביניים היו בעיר כנסיות, מסגדים ושווקים. בתחילת המאה ה-20 נבנתה תחנת רכבת, וזה חיבר את לוד לערים אחרות.

במלחמת העצמאות העיר נכבשה. אחרי המלחמה נכנסו לעיר עולים חדשים. העיר גדלה ונבנו שכונות ותעשייה.

בלוד חיים ביחד יהודים, מוסלמים ונוצרים. יש בה בתי כנסת, כנסיות ומסגדים.

בפארק השלום יש פסל עשוי מחלקי טנקים. בפארק יש גם בית כנסת, כנסייה ומסגד קרוב.

יש בעיר בעיות כמו בנייה לא חוקית ואלימות מדי פעם. אבל גם יש בה צעירים, סטודנטים וארגונים שעובדים לטובת שיפור החיים.