לוקה מארנציו

לוקה מארנציו (באיטלקית: Luca Marenzio; 18 באוקטובר 1553? - 22 באוגוסט 1599) היה מלחין איטלקי בולט של הרנסאנס המאוחר. הוא נודע במיוחד במדריגלים שלו. מדריגל, שיר רב-קולי א-קאפלה, בדרך כלל חילוני, שבו המוזיקה מדגישה את המילים.

מארנציו נולד בקוקאליו, ליד ברשה, ומת ברומא. תאריך הלידה אינו בטוח; שמות ותאריכים מבוססים על הצהרות משפחה ואפשרות שהוא נקרא על שם קדוש שמחוגו ב-18 באוקטובר. אחרי הכשרה ראשונית בברשה, שעשויה לכלול שנים במנטואה, עבר לרומא ועבד אצל כמה אנשי חצר ובחצרות כקלידן וזמר. בשנת 1587 עבד בפירנצה אצל פרדיננדו הראשון דה מדיצ'י כשנתיים. בין 1596 ל-1597 שהה בפולין, בשירות בעיר וורשה אצל זיגיסמונד השלישי. לפי כמה מקורות, הביקור בפולין פגע בבריאותו והוא מת זמן קצר אחרי שובו ב-1599.

מרבית יצירתו היא מדריגלים, למרות שכתב גם מוזיקה קודשית בצורת מוטט ומדריגלי ספיריטואלי (מדריגלים על טקסטים דתיים). שורדו כ-500 חיבורים שלו, והוא פרסם לפחות חמש-עשרה מהדורות של יצירות. לאורך קריירתו ניכרו שינויים בסגנון, כשהמוזיקה שלו הפכה בהדרגה לכבדה ורצינית יותר.

הוא ידע לעבור בין מצבי רוח בתוך יצירה אחת, והקפיד להתאים את המוזיקה לטקסט. בשנותיו האחרונות ערך ניסויים בכרומטיות (שימוש בצלילים חצי-טוניים, לא רק בטונים מלאים) ובמודולציות נועזות, בגישה שדמתה לעשיות של קרלו ג'זואלדו. אופייני לו גם ציור מילים, שימוש במוזיקה שמדמה את משמעות המילים. למשל, משפט על "שקיעה בים" יקבל סדרת צלילים שיורדת, או מילה כמו "ייסורים" תלווה בדיסוננס (צליל לא נעים) שמפתר בהמשך.

מארנציו השפיע רבות על מלחינים באיטליה ובאירופה. באנגליה של סוף המאה ה-16 נדפסו מדריגליו בכמויות גדולות. בקובצי מדריגלים אנגליים של 1588 ושל השנים הבאות הופיעו יצירותיו לעתים קרובות, ורבים ראו בו אחד ממנהיגי הז׳אנר לפני עלייתם של מונטוורדי ואחרים.

לוקה מארנציו (כ-1553?, 1599) היה מלחין איטלקי מפורסם. הוא כתב בעיקר מדריגלים. מדריגל, שיר שמושר בקבוצת זמרים בלי כלי נגינה.

נולד בקוקאליו, ליד ברשה. עבד ברומא ובפירנצה. נסע לפולין לזמן קצר ב-1596, 1597. חלה ועל פי כמה מקורות מת זמן קצר אחרי שחזר ב-1599.

רוב היצירות שלו הן מדריגלים. יש לנו כ-500 מוזיקה שלו ששרדה. גם חיבר כמה יצירות דתיות. בסופו של דבר המוזיקה שלו הפכה רצינית ולעתים כהה יותר. הוא ניסה צלילים מיוחדים שנקראים כרומטיות (שימוש בצלילים חצי-טוניים). הוא אהב "ציור מילים": המוזיקה מראה את מה שהמילים אומרות. למשל, למילים על שקיעה הוא כתב צלילים שיורדים.

מארנציו השפיע על מלחינים באיטליה ובאירופה. באנגליה פרסמו הרבה מדריגלים שלו באוספים של סוף המאה ה-16.