ליקיאון

ליקיאון (ביוונית: Λύκειον) היה חורשה ליד אתונה שאוּכְּנה לאל היווני אפולו. אחד מכיניו של אפולו היה אפולו ליקיוס, ולכן החורשה נקראה ליקיאון. סמוך לחורשה עמד גימנסיון, מקום לאימון ולימוד, שבו אריסטו לימד את תלמידיו. אריסטו נהג ללמד כשהוא מתהלך עם תלמידיו בשבילי הגן, שנקראו ביוונית peripatoi (שבילים להליכה). מהתנהלות זו נוצר השם "פריפטטים" (Peripatetics) לתלמידיו, כלומר, אלו שהקשיבו תוך כדי הליכה.

הליקיאון הפך לבית ספר מחקרי שבו עסקו המדענים בנושאים רבים: זואולוגיה (מדעי בעלי החיים), בוטניקה (מדעי הצמחים), ביוגרפיה, היסטוריה של המדע, פילוסופיה, ספרות ומשפטים. אחרי מותו של אריסטו ב-322 לפני הספירה, תלמידו תאופרסטוס קיבל את ההנהגה. לאחר מותו של תאופרסטוס ב-287 לפני הספירה הליקיאון התדרדר, ועיקר לימוד המדעים עבר מאתונה לאלכסנדריה במצרים.

המילה התגלגלה לשפות אירופיות ותפקדה ככינוי לבית ספר גבוה. למשל: «ליסאו» בספרדית (Liceo), «ליסֶה» בצרפתית (Lycée) ו«ליצאום» בגרמנית (Lyzeum). גם ברוסיה של התקופה הצארית קראו כך לבתי ספר יוקרתיים (ברוסית: Лицей).

תמונות מהאתר הארכאולוגי של הליקיאון: שרידי היפוקאוסט (מערכת חימום תת-רצפתי) וחפירות במקום.

ליקיאון הייתה חורשה ליד אתונה שהוקדשה לאל אפולו. השם בא מכינויו של אפולו: אפולו ליקיוס.

בסמוך לחורשה היה גימנסיון. גימנסיון זה מקום שבו גם מתאמנים וגם לומדים. שם לימד אריסטו את תלמידיו. אריסטו הלך עם התלמידים בשבילי החורשה. השבילים קראו ביוונית peripatoi. התלמידים שלו נקראו פריפטטים. זאת אומרת תלמידים שהולכים והקשיבים.

הליקיאון היה גם מרכז מחקר. שם חקרו צמחים ובעלי חיים ועוד נושאים חשובים. אחרי מותו של אריסטו ב-322 לפני הספירה, תלמידו תאופרסטוס הוביל את המפעל. אחרי מותו של תאופרסטוס ב-287 לפני הספירה המקום נחלש ולימוד המדעים עבר לאלכסנדריה במצרים.

המילה הפכה לשם של בתי ספר בתור מדינות. לדוגמה: Liceo בספרדית ו-Lycée בצרפתית.

תמונות מהחפירות בליקיאון והשרידים שנמצאו שם.