לְמִידָה היא תהליך של רכישת ידע, הבנה, יכולת או מיומנות. היא מבוססת על התנסות ומשנה את ההתנהגות או את הפוטנציאל שלה. יכולת הלמידה קיימת אצל בני אדם ובעלי חיים, ותורמת להסתגלות לסביבה. מבחינה נוירולוגית, למידה נגרמת משינויים בעוצמת הקשרים הסינפטיים בין תאי עצב במוח; זה נקרא פלסטיות של מערכת העצבים.
למידה קשורה לזיכרון, שהוא השימור של הידע, אך הלמידה היא תהליך פעיל שכולל חשיבה והפנמה. קיימים גם מושגים מטא-קוגניטיביים, כלומר ידע על דרכי למידה ועיבוד חשיבה.
תהליכי הלמידה הבסיסיים משותפים לחיות רבות, כמו התניה קלאסית ואופרנטית (התניה קלאסית: חיבור בין גירוי לתגובה; התניה אופרנטית: חיזוק ופגיעה). למידה מורכבת יותר, שדורשת שפה והיגיון, אופיינית בעיקר לאדם. עומק הלמידה חשוב: גישה שטחית מסתפקת בשינון, ואילו גישה מעמיקה מאפשרת הבנה, שילוב וביקורת.
למידה יכולה לקרות בניסוי וטעייה, בחיקוי, בהוראה או באופן אוטומטי. היא עשויה להיות הדרגתית או פתאומית ("קפיצת מדרגה").
פוטנציאל הלמידה הוא היכולות הטמונות בלומד שטרם התגלו. לכל אדם יש "פרופיל למידה" שמראה חוזקות וחולשות בתחומים שונים.
מיומנויות למידה הן היכולות שמאפשרות ללמוד. יש מיומנויות בסיסיות וטכניות שעליהן נבנות מיומנויות מתקדמות. לדוגמה, הבנת הנקרא נשענת על פענוח מילים ואוצר מילים.
אסטרטגיות למידה הן טכניקות שמייעלות או מקצרות את הלמידה. הן תלויות במיומנויות של הלומד. דוגמה: קריאה מרפרפת לשיפור הבנת הנקרא. בחינוך מתקנים מנסים להתאים אסטרטגיות וטכניקות אישיות לכל תלמיד. אסטרטגיות כוללות שיטות זכירה, ניהול זמן ושליטה במתח.
סגנון למידה הוא הדרך שבה אדם קולט ומעבד מידע. יש סגנונות שונים, למשל: אקטיבי (לומד דרך עשייה) ורפלקטיבי (חושב קודם ואז מתנסה); סדרתי (לומד בצורה ליניארית) וגלובלי (רואה את התמונה הכללית לפני הפרטים); חזותי (לומד טוב יותר בעזרת תמונות) ומילולי (לומד טוב יותר דרך שמיעה); וכן סגנונות המעדיפים עצמאות או הנחיה מדויקת.
למידה מושפעת גם מאישיות, רצון, דמיון ורגשות. תהליך למידה יעיל משלב בין מרכיבים קוגניטיביים (חשיבה) לרגשיים (ביטחון עצמי). כשגורמים רגשיים מנותבים נכון, הם מחזקים את המוטיבציה; כשלא, הם עלולים להסיט את הלמידה מהמטרה.
מקור שליטה פנימי וביטחון עצמי מעודדים גישה מעמיקה ללמידה ושימוש באסטרטגיות ניהול עצמי. אווירה לימודית תומכת שמאפשרת טעויות מחזקת למידה ומשפרת הערכה עצמית. יש גם אפקט של ציפיות המורים על הישגים: ציפיות גבוהות יכולות להעלות השקעה והישגים.
יש להתאים את קושי המטלות ליכולות הלומד. אתגר גבוה מדי מייצר תסכול וחרדה, ואתגר נמוך מדי יוצר שעמום.
מוטיבציה גדלה כשהלמידה רלוונטית לחיי התלמיד. משמעות ברורה של מה שמלמדים עוזרת לחבר בין מטרות אישיות למטרות הלמידה ומגבירה השקעה.
אפשרות לבחור משרשת מוטיבציה. כפייה עלולה לצמצם עניין ולגרום ליחס עוין ללמידה.
קונסטרוקטיביזם גורס שהידע נבנה על ידי הלומד. כשהלומד בונה משמעות בעצמו, ההפנמה עמוקה יותר. כדאי לעודד חשיבה יצירתית ולבחון פתרונות שונים.
טעויות יכולות להיות מקור למידה חשוב. לגיטימציה לטעויות מעודדת חקירה, מציאת פתרונות יצירתיים ועלייה בתחושת השליטה.
ענישה עלולה לדכא סקרנות טבעית ולהפוך טעויות למפחידות. שימוש בענישה אינו מומלץ ללמידה.
הערכה משפיעה על תפיסת העצמי. ציונים לבדם נותנים מעט מידע תכליתי. יש לספק משוב ברור ומפורט שמסביר מה נכון, מה צריך לשפר ואיך.
סביבה מעשירה בתיווך טוב והצלחות מחזקת למידה. תמיכה חברתית משפיעה על הישגים והערכה עצמית. למידה מתווכת היא העברת חשיבה ותהליכים על ידי מבוגר או מדריך.
קשיי למידה פוגעים ברכישת ידע ובביצועים בבית הספר. גורמים כוללים אינטליגנציה נמוכה באופן קיצוני, לקויות למידה, הפרעות שפה, הפרעת קשב, בעיות רפואיות, הפרעות סנסוריות וקשיים רגשיים. אבחון מקצועי חשוב, ויש לשלול גורמים רפואיים לפני אבחון דידקטי.
טכנולוגיה חינוכית היא שימוש בכלים טכנולוגיים לשיפור הלמידה. E-learning היא למידה אלקטרונית. כלים אלה כוללים טקסט, אודיו, וידאו, סימולציות ורכיבי רשת. הטכנולוגיה תומכת במגוון פורמטים: למידה סינכרונית (בזמן אמת) וא-סינכרונית (בקצב אישי), ולמידה מעורבת עם שיעורים פרונטליים.
שימוש נכון בטכנולוגיה מגביר עניין ומוטיבציה, תומך בשונות ולמידה עצמית. יחד עם זאת, פדגוגיה נכונה והמורים נשארים מרכזיים. יש צורך באוריינות טכנולוגית כדי להשתמש בכלים אלה כראוי.
מחקרים פיתחו תאוריות שמסבירות איך לומדים. גישות שונות כוללות עיבוד מידע, התניה וביולוגיה של הזיכרון. שינוי בסינפסות במוח (חיזוק קשרים) קשור לזיכרון לטווח ארוך.
תאוריות עוזרות להבין למידה ומקשרות בין תאוריה, פרקטיקה וטכנולוגיה. יש שתי גישות עיקריות: אובייקטיביסטית (ידע כמשהו קיים מחוץ ללומד) וקונסטרוקטיביסטית (ידע נבנה על ידי הלומד).
לְמִידָה היא הדרך שבה רוכשים ידע וכישורים. היא קורה כשמנסים דברים, שוגים ולומדים מהם. גם חיות לומדות.
למידה קשורה לזיכרון, שהוא המקום שבו שומרים מידע. יש למידה פשוטה בעזרת חיזוקים (כשעושים דבר ועושים שוב כי זה עובד) ולמידה מסובכת יותר שדורשת חשיבה ודיבור.
מיומנויות למידה הן דברים שמסייעים לך ללמוד, כמו קריאה טובה ואוצר מילים. אסטרטגיות הן דרכים ללמוד מהר וטוב יותר, למשל שיטות לזכור או ניהול זמן.
כל אחד לומד אחרת. יש מי שלומד טוב בעשייה, ויש מי שלומד טוב כשחושבים על זה קודם. יש מי שלומד טוב בעזרת תמונות, ויש מי שלומד כשמישהו מסביר.
רגשות חשובים בלמידה. ביטחון עצמי עושה אותך מעוניין ללמוד. סביבה תומכת ועזרה מההורים ומהמורים עוזרת מאוד. חברים תומכים גם כן.
טעויות הן חלק מהלמידה. כשמתנסים ושוגים, לומדים דברים חדשים. חשוב שמותר יהיה לטעות בלי פחד.
ציונים נותנים מדד, אבל משוב שמסביר מה לעשות אחרת עוזר ללמוד באמת. משוב טוב מראה מה היה טוב ומה można לשפר.
יש ילדים שמתקשים ללמוד בגלל בעיות כמו קשב, דיבור או שמיעה. חשוב לבדוק את זה עם אנשי מקצוע ולקבל עזרה מתאימה.
טכנולוגיה עוזרת ללמוד בעזרת מחשבים, וידאו ואתרים. היא יכולה להפוך שיעורים למעניינים יותר. עדיין חשוב שלמורה יהיה תפקיד בעזרה ותמיכה.
למידה טובה היא שילוב של חשיבה, תרגול, סביבה תומכת וביטחון. כשיש עניין ובחירה, קל יותר ללמוד וליהנות מזה.
תגובות גולשים