לשכת העצים, שנקראה גם דיר העצים או לשכת דיר העצים, הייתה אחת מארבע הלשכות בפינות עזרת הנשים בבית המקדש. כלומר, זו הייתה מחסן העצים של המקדש. יש מחלוקת האם שמרו שם כל עצי המערכה, או רק עצים שהיו צריכים לאותו יום.
בלשכה בודקים כהנים (כהן = בן שבט לוי המשרת בטקסים) את העצים לפני שהעלו אותם למזבח. עצים שמצאו בהם תולעים פסולים למזבח. על פי כמה דורות השתמשו עצים עם תולעים לבישול קדשים (קדשים = קורבנות שמיועדים לאכילה על ידי הכהנים) או לאפיית מנחות (מנחה = מנחת קמח, קורבן של קמח).
בלשכה הורשו לשרת גם כהנים בעלי מומים. הם יכלו לאכול מן הקרבנות עם יתר הכהנים.
הלשכה לא הייתה עם גג, כפי שלשכות ארבעת הפינות נוסחו במשנה. ציטטו את הנביא יחזקאל כדי לתאר את המבנה. לגבי המידות יש שתי דעות עיקריות: במשנה וברמב"ם נכתבו ארבעים אמה על ארבעים אמה. יש מפרשים אחרים שקראו את הפסוק כך שהאורך ארבעים אמה והרוחב שלושים אמה. פירושים שונים מובאים כדי להסביר את המדידות.
המשנה אומרת שמשפחות מסוימות, כמו בית רבן גמליאל ובית רבי חנניה סגן הכהנים, היו משתחווים מול לשכת העצים כי שם הייתה מסורת ששם גנוז הארון (ארון = תיבה קדומה שהייתה בקודש הקדשים). נראה שהם שמרו את המקום בסוד.
יש מחלוקת בין החכמים אם הארון נכנס לגלות לבבל, או אם נגנז במקום המקורי בקדש הקדשים. הרמב"ם כותב שהארון נגנז במטמוניות (פתחי גניזה חבויים) בתחתית קדש הקדשים, אך יתכן שפתח הגניזה הוביל אל לשכת העצים, לכן היו משתחווים שם. במשנה ובגמרא מובאים סיפורים על גילויים של רצפה מיוחדת שאשררה את המקום שבו נגנז הארון.
לשכת העצים נקראה גם דיר העצים. זו הייתה מחסן העצים של בית המקדש. לעתים שמרו שם עצים לכל יום.
כהנים (כהן = מי שיש לו תפקיד בבית המקדש) בדקו את העצים. אם היו בהם תולעים, לא העלו אותם על המזבח. עצים כאלה אולי השתמשו לבישול קורבנות ולאפיית מנחות (מנחה = קורבן קמח).
הלשכה לא הייתה עם גג. זאת הייתה אחת מארבעת החדרים בפינות החצר. יש כתובות שאומרים שהיא הייתה ברוחב ואורך מסוימים. יש חילוקי דעות על המידות.
אומרים שמשפחות חשובות היו משתחוות מול לשכת העצים כי שם שמרו מסורת על מקום הארון. הארון (ארון = תיבה חשובה מהבית המקדש) אולי נגנז שם, או אולי הוברח לבבל, או נגנז מתחת לקודש הקדשים. חכמים חלוקים על זה. יש אפילו סיפורים על כהנים שגילו רצפה שונה ושיערו שם שהארון חבוי מתחתיה.
תגובות גולשים