מאון

מאון או אחוזון הוא ערך שמציין איזה אחוז מהקבוצה של ערכים נמצא מתחתיו.

המאון שימושי בסטטיסטיקה תיאורית. זו שיטה שסוכמת נתונים בקבוצה. הוא גם שימושי בסטטיסטיקה א-פרמטרית, שיטה שאינה מניחה התפלגות מסוימת.

מניתן ממנו לאמוד תוחלת (הערך הממוצע) ושונות (מידת הפיזור של הנתונים). למשל, בהתפלגות נורמלית המרחק בין המאון ה-97.5 למאון ה-2.5 הוא כארבע סטיות תקן. סטיית התקן מראה כמה הנתונים מתפזרים סביב הממוצע.

כאשר יש חשש לשגיאות חזקות בכמה ערכים, המאונים פחות רגישים מהממוצע וסטיית התקן. לכן לעתים הם נותנים אומדן מוצלח יותר.


במדגם קטן אין הסכמה אוניברסלית על הדרך המדויקת לחישוב מאון, ולכן שיטות שונות יכולות להניב תוצאות שונות.

אפשר להגדיר את המאון ה-P כערך הקטן ביותר שאותו פחות מ-P% מהנתונים מתחתיו, או כערך ש-P% מהנתונים קטנים או שווים לו.

לדוגמה, בקבוצה של 16 אנשים ממוינים לפי גובה, המאון ה-25 לפי ההגדרה הראשונה הוא גובה הרביעי, ולפי ההגדרה השנייה הוא גובה החמישי. הגדרות אחרות מחשבות ממוצע פשוט או ממוצע משוקלל בין הרביעי והחמישי.

מאון, שקוראים לו גם אחוזון, מראה כמה אחוז מהקבוצה נמוכים ממנו. אחוז זה חלק מתוך מאה.

משתמשים במאונים כדי לתאר קבוצות נתונים ולראות איפה רוב הערכים נמצאים.

מאונים טובים כשהם רוצים להתעלם מערכים מאוד גבוהים או מאוד נמוכים. ערכים כאלה נקראים קיצוניים.


כשיש מעט מדידות, לא תמיד יש דרך אחת נכונה למצוא מאון. אפשר להגדיר מאון כהאדם שאחוז מסוים מהקבוצה נמוך ממנו.

אם מסדרים 16 אנשים לפי גובה, המאון ה-25 יכול להיות של האדם הרביעי או של החמישי. חלק מהשיטות פשוט עושות ממוצע ביניהם.