מבצע יבוסי

מבצע יבוסי התקיים בירושלים בין 22 באפריל ל-4 במאי 1948. המבצע בוצע על ידי 'ההגנה' (ארגון ההגנה היהודי), לאחר העלאת חטיבת הראל לעיר. המטרה הייתה לתפוס שכונות ערביות דרומית ומסביב לעיר, ולפתוח דרכים אסטרטגיות כמו זו להר הצופים.

במחצית אפריל דווח טעות מודיעינית שלפיה הבריטים יעזבו חלקים מהעיר מוקדם מהמתוכנן. מפקדי ירושלים דרשו תגבור, והפיקוד העליון החליט להעביר את חטיבת הראל ולפתוח בפעולה צבאית שנקראה 'יבוסי'. הוקם מטה מיוחד בפיקוד יצחק שדה, אך חוסר תיאום בין המטות פגע בעבודה המשותפת, והמטה פורק לפני סיום המבצע.

בליל 22, 23 באפריל יצאה פלוגה מהגדוד החמישי בכיוון שועפאט. ההתנגדות הייתה קלילה, הכפר נכבש במהירות וחלק מבתיו הופוצצו. בגלל כשל לכיבוש נבי סמואל הוחלט לסגת. היו שני פצועים יהודים וכ־16 הרוגים ערבים לפי הדיווח.

באותו לילה פלוגה מהגדוד הרביעי כנסה לבית איכסא אחרי הפגזה מרגמות. הכפר נכבש במהירות וללא נפגעים, אך בכך נגנב גורם ההפתעה. לאחר כישלון בנבי סמואל נאלצו הכוחות לסגת מבית איכסא.

התקיפה על נבי סמואל בוצעה על ידי פלוגה מהגדוד הרביעי בראשות חיים פוזננסקי. בשל איחור וריגוש המקום נגלו הכוחות ונפתחה עליהם אש; פוזננסקי נהרג ורבים נפגעו. כוח משוריין נתקל במחסומים ונתקלו גם בכוחי הלגיון והבריטים. קרב זה היה קשה מאוד: כ־44 הרוגים ו-88 פצועים, ואיבוד כלי נשק ומשוריינים.

במהלך סוף אפריל ניהל מטה 'יבוסי' מבצע לשטח שייח' ג'ראח ולבית נשאשיבי. פלוגות מהגדוד החמישי כבשוהו אך נאלצו לסגת בעקבות אש כבדה בריטית. בית נשאשיבי הוחזק תקופה קצרה. הבריטים הוציאו אולטימטום לפינוי, אך הוחלט להתמודד עמו ולא לפנות. התקפה בריטית חזקה גרמה לנפגעים ולשבויים ששוחררו מאוחר יותר בתיווך. לאחר הפינוי הבריטי ב-14 במאי שלטו כוחות יהודיים בשכונה, אך ב-19 במאי נכבש המקום על ידי הלגיון ונשאר בידי ירדן עד 1967.

התקפות על מנזר סן סימון וקטמון החלו ב-27, 30 באפריל. ההתקפה הראשונה נדחתה. בהתקפה השנייה נכבש מנזר סן סימון, והגעת כוחות מחטיבת עציוני סייעה לדחוק את המגינים. הכוחות נכנסו לקטמון כמעט ללא התנגדות. הפסקת אש בכפיית הבריטים ביום 2 במאי עצרה התקדמות יהודית אל דרך חברון. לפלמ"ח היו 21 הרוגים ו-88 פצועים; הערכות הצביעו על כ-84 הרוגים ערבים.

במהלך המבצע ננקטו פעולות לחבלה בכביש יריחו־ירושלים כדי למנוע תגבורות של הלגיון. בלילות שונים פורקו מעברי מים אך תוקנו על ידי הבריטים. ניסיון לכבוש את אוגוסטה ויקטוריה ב-3, 4 במאי נכשל לאחר פיצוץ במרגמה ופגיעה בכוח החוד. ארבעה לוחמים נהרגו, וגופות הוחזרו על ידי הבריטים.

המבצע הראה נטילת יוזמה יהודית בעיר, כולל כיבוש שטחים בדרום ירושלים והרחבת חלק העיר שבידיים יהודיות. יחד עם זאת, חלק מהמטרות בצפון ירושלים לא הושגו: נווה יעקב, עטרות והר הצופים נותרו מנותקים ולימים נפלו ביד הערבים. המבצע גם הביא לנטישת דרך האספקה לעיר והחליש חלק מהישגי מבצע נחשון. בסך הכל היו הצלחות דרומית וכישלונות צפונית.

מבצע יבוסי קרה בירושלים בין 22 באפריל ל-4 במאי 1948. 'ההגנה' הייתה ארגון לוחמים יהודים. חטיבת הראל הועברה לעיר כדי לחזק את ההגנה.

חשבו כי הבריטים יעזבו חלקים מהעיר מוקדם. לכן שלחו כוחות נוספים לירושלים ופתחו במבצע יבוסי.

בליל 22, 23 באפריל פלוגה מתקדמת כיבשה את שועפאט בקלות. פוצצו מספר בתים וחזרו לירושלים אחרי שלא כבשום את נבי סמואל. היו שני פצועים יהודים.

באותו לילה כבש כוח אחר את בית איכסא אחרי ירי מרגמות. הכפר נכבש ללא נפגעים, אבל האויב ידע על התכנית והכוחות נאלצו לסגת אחרי כישלון בנבי סמואל.

כוח קטן תקף את נבי סמואל אבל הגיע באיחור ונגלה. המפקד חים פוזננסקי נהרג והרבה לוחמים נפגעו. היו אבדות גדולות בלוחמה הזאת.

במקום זה כבש חלק מהכוחות בתים, אך הבריטים התנגדו בחוזקה. בית נשאשיבי הוחזק תקופה קצרה. אחרי הפינוי הבריטי בשכונה, כוחות יהודיים נכנסו אליה, אך ב-19 במאי נכבש המקום על ידי כוחות אחרים והשאר עד 1967.

התקפות על מנזר סן סימון ועל שכונת קטמון התקיימו בסוף אפריל. לאחר לחימה קשה נכבש מנזר סן סימון והכוחות נכנסו לקטמון. היתה הפסקת אש בה ששתלה עצירה בפעולות.

היו ניסיונות לחבל בכביש בין ירושלים ליריחו. ניסו לכבוש את אוגוסטה ויקטוריה בלילה, אך ההתקפה נכשלת אחרי פיצוץ ופגיעה בחיילים.

המבצע נתן יוזמה ליהודים בדרום ירושלים. חלק מהשכונות בדרום נכבשו ונפתחו דרכים. בצפון העיר מטרות לא הושגו, והר הצופים נותר מנותק. היו גם אבדות וכשלונות יחד עם הצלחות.