מבצע משה או מבצע גור אריה יהודה (21 בנובמבר 1984, 5 בינואר 1985) היה מבצע משותף של ארצות הברית, סודאן וישראל להסעת יהודי אתיופיה לישראל. המבצע בוצע כחלק ממאמצי 'מבצע אחים' - מבצע של המוסד, שירות הביון הישראלי, להעלאת ביתא ישראל, יהודי אתיופיה. במהלך מבצע זה הועלו לישראל בטיסות אזרחיות של חברת TEA (Trans European Airways) דרך בריסל 6,364 יהודים.
בשנים שקודם לכן הגיעו יהודי אתיופיה למחנות פליטים בסודאן. חלקם הגיעו בעקבות הוראות של סוכנויות וארגונים שסייעו בהם. המחוז המרכזי שממנו הגיעו רובם היה גונדר, שבו היו מגבלות תנועה וקשיים רבים שגרמו לעלייה המונית לסודאן.
החרפת הלחימה והרעב באזור הובילו לעזיבת אוכלוסיות ולפגיעה בבתים וברכוש של יהודים. שינוי בשלטון מקומי והקלות בתנאי התנועה איפשרו זרם גדול יותר של יהודים לכיוון הגבול עם סודאן.
הצועדים הגיעו לקבוצות ולמסלולים ארוכים שנמשכו כמה שבועות. המסע היה קשה: רבים חלו, נפצעו או נפטרו ממחלות, מחוסר מזון וממים ומהתקפות של פורעי חוק. חלק מהמדריכים נטשו או בגדו במסעות.
המחנות היו צפופים והיו בעיות קשות במים, במזון ובשירותים רפואיים. באום רקובה, שהיה מרכז הקבלה, נאגרו אלפי יהודים בתנאים קשים. בין אפריל לאוגוסט מתו במחנה 1,939 איש, ו-62% מהם היו בני 15 ומטה.
הדיווחים על המשבר הביאו מעורבות של סוכנות הפליטים של האו"ם, של ארצות הברית ושל ישראל. נציגים אמריקאים וסודאנים דנו באפשרויות פינוי. ארצות הברית הציעה סיוע תמורת שיתוף פעולה סודאני והוקם צוות היגוי משותף.
צוות הפינוי כלל נציגים אמריקאים, סודאנים ונציגים של ארגונים בין-ממשלתיים. הוחלט לרכז את היהודים במחנה טווטוואה ולהובילם לחרטום, משם להטיסם על טיסות סחר ליעד מחוץ לסודאן ומשם לישראל.
ישראל סייעה במימון ובהכנות הלוגיסטיות. חברת התעופה הבלגית TEA הוצבה כמפעילה, ומי שארגן את הטיסות היה ג'ורג' גוטלמן. בישראל הוכנו מרכזי קליטה, צוותים רפואיים ומתורגמנים. נשלח נציג קהילתי ישראלי למחנות כדי לסייע בסידור עליית העולים.
המבצע התחיל ב-21 בנובמבר 1984. קבוצות של פליטים הועלו באוטובוסים לחרטום ומשם הוטסו לבריסל ולישראל. הטיסות חזרו לסודאן ריקות כדי להעלות קבוצות נוספות. בתחילת דצמבר הוגברה תדירות הטיסות למטוס אחת ביום.
בצפון אמריקה הונהלה קמפיין גיוס כספים בשם 'מבצע משה'. הקמפיין השתמש בתמונות מהרעב ובדימויים חריפים כדי לגייס תמיכה וכסף לתפעול המבצע.
מידע על המבצע דלף לעיתונות. חשיפת הפעילות אילצה את סודאן לדרוש עצירת המבצע. העצירה בוצעה בינואר 1985 והשאירה מאחור קבוצות רבות. הנותרים חולקו: כ-500 היו מוכנים לעלייה וכ-1,500 פוזרו במחנות אחרים. בעקבות עצירת המבצע יזמה האגודה האמריקאית שדולה בממשל, והוצא מבצע משלים של חיל האוויר האמריקאי ב-28 במרץ 1985 (מבצע יהושע/מבצע שבא), שהעלה את שאר היהודים שנותרו לאחר הפסקת המבצע. בהמשך הודח נשיא סודאן ג'עפר נומיירי, באפריל 1985.
מבצע משה היה מבצע ב-1984, 1985 להעלות יהודי אתיופיה לישראל. יהודי אתיופיה נקראו גם ביתא ישראל. כמה מדינות עזרו: ארצות הברית, סודאן וישראל.
המון יהודים יצאו מהכפרים והלכו למחנות בטור של אנשים. הם חיפשו מקום בטוח ומזון.
המסע לסודאן היה ארוך וקשה. אנשים הלכו שבועות רבים. רבים חלו ומיעטו במזון ובמים.
המחנות היו צפופים. היה מעט מים ומזון. רופאים היו מעטים. בין אפריל לאוגוסט מתו כמעט 2,000 איש במחנה אחד.
המדינות והארגונים תכננו להביא את האנשים למטוסים בחרטום. המטוסים טסו דרך בריסל ואז לישראל. חברת תעופה בלגית בשם TEA עזרה בטיסות.
המבצע החל ב-21 בנובמבר 1984. קבוצות של חולים, זקנים וילדים הועלו לאוטובוסים, נסעו לחרטום והוטסו לישראל. בסך הכל הועלו 6,364 אנשים.
החדשות על המבצע דלפו בעיתונים. בגלל זה עצרו את המבצע בינואר. הרבה אנשים נשארו עוד במחנות. ב-28 במרץ 1985 ארצות הברית עזרה להעלות את הנותרים במבצע נוסף.
תגובות גולשים