מג'דל שמס

מג'דל שמס (בערבית: مجدل شمس) היא מועצה מקומית דרוזית צפונית לרמת הגולן, במורדות הר החרמון. היישוב שוכן במרחק של מאות מטרים מהגבול עם סוריה וכמעט קילומטר מדרום לגבול עם לבנון. גובהו הממוצע כ-1,229 מטר מעל פני הים, ולכן נחשב ליישוב הגבוה בישראל. רבים מתושביו מגדירים עצמם אזרחי סוריה ובחרו בתושבות קבע בישראל במקום אזרחות ישראלית. מאז 1982 היא מועצה מקומית, וראש המועצה הנבחר כיום הוא דולאן אבו סאלח.

שמו של היישוב מקורו בארמית וגלגולו בערבית. משמעות השם היא "מגדל השמש", כי הזריחה מגיעה לכאן מוקדם בגלל גובה המקום. קיימת גם דעה הקושרת את השם ל"בית שמש" המקראית.

מג'דל שמס נמצאת במורדות הר החרמון, צפונית לרמת הגולן. היא היישוב השני הכי צפוני בישראל, אחרי מטולה, וצמודה לגדר הגבול עם סוריה.

לצד היישוב נטוע יער שנקרא גם יער נמרוד. קק"ל החלה בנטיעתו ב-1987. היער תופס כ-156 דונם ונחשב ליער הנטוע הגבוה ביותר של הקרן. המטעים כוללים עצי אורן, ברושים וארזים, ומקיפים פארק תצפית שממנו רואים את עמק החולה והחרמון.
הצמחייה הטבעית היא חורש ים-תיכוני, כלומר צמחייה אופיינית לאזור הים התיכון. יש גם מיני צמחים נדירים, כולל כמה סחלבים (סוג של פרחי יער).
קק"ל התנגדה לתוכנית פיתוח שניסתה להרוס חלק מהיער ושמרה עליו.

ביער קיימות כמה נביעות מים קטנות, והיחידה שממש נובעת כל השנה היא עין קעקאן. מי המעיין נאספים לבריכה בנויה ולידם צומחים עצי אלון.

לפי שיטת קפן לסיווג אקלימים (שיטה שמקשרת בין טמפרטורות ומשקעים), מג'דל שמס מדורגת כאקלים ים-תיכוני אך קר יותר בגלל הגובה. הקיץ יבש ולעיתים קריר בלילות. החורף קר, גשום ולעתים מושלג. ממוצע המשקעים השנתי נע סביב 1,150, 1,200 מ"מ. יש וריאציה גדולה בין השנים: למשל בעונה 1968, 1969 נמדדו כ-2,192 מ"מ, ואילו בעונה 1972, 1973 נמדדו כ-722 מ"מ.

באתר נמצאו שרידי ישוב יהודי קדום ומערות קבורה מהתקופה הרומית. המסורת המקומית מספרת שהיישוב המודרני נוסד ב-1595 לאחר שטוהר האזור על ידי משפחות דרוזיות מקומיות.
מג'דל שמס הייתה תחת שלטון סוריה מאז קום המדינה ועד 1967. במלחמת ששת הימים נכבש האזור והוא נמצא מאז בשליטה ישראלית. כמה תושבים ברחו לסוריה בעת המלחמה. הכפר הוחזק בממשל צבאי עד 1981. במלחמת יום הכיפורים הופצץ היישוב ולעשרה תושביו נהרגו.
בשנים 1981, 2018 נבחרו ראשי המועצה באופן ממונה על ידי המדינה. בבחירות המקומיות של 2018 התקיימה זכות בחירה לראשונה, אך רוב התושבים החרימו את ההליך. אחוז ההצבעה עמד על 3.39% בלבד. דולאן אבו סאלח נבחר כראש מועצה.
ב-27 ביולי 2024 רקטה של ארגון חזבאללה פגעה במגרש כדורגל במג'דל שמס. במתקפה זו נהרגו 12 ילדים ונערים בגילאי 10, 16, ועשרות נפצעו.

רוב תושבי היישוב הם דרוזים, קבוצה דתית עם מסורת ייחודית. לפני 1967 חיו במקום גם נוצרים ועלווים. לאחר הכיבוש ניתקו הקשרים עם הכפרים הסוריים הסמוכים, אך נשמרו קשרים משפחתיים ותרבותיים. רבים מבני המקום מחזיקים תושבות קבע ישראלית ולא אזרחות.
נקודה בולטת היא "גבעת הצעקות", גבעה שבה המשפחה משני צדדי הגבול תקשרה בעבר באמצעות צעקות ומגאפונים (מגאפון = רמקול גדול). האזור הוזכר בסרט "הכלה הסורית".
בשנים של חוסר יציבות בסוריה התרחשו גם עימותים ופרצות לגבול בקרבת היישוב, שהובילו להקמת גדר גבוהה לאורך רמת הגולן.

כלכלת היישוב מבוססת בעיקר על חקלאות: מטעי תפוחים ודובדבנים. תיירות גם צומחת, בעיקר בזכות הקרבה להר חרמון ושירותים כמו צימרים ומלון בוטיק. ב-2020 אושרה תוכנית לשכונה חדשה של כ-800 יחידות דיור. ב-2023 הופקדה תוכנית מתאר לבניית כ-2,700 יחידות דיור.
אספקת החשמל ביישוב מתנהלת דרך צובר, וחברת החשמל מספקת חשמל בתעריף מופחת. המועצה אחראית על תחזוקת המערכת הפנימית, ולעיתים יש קשיים בתפעול.

מג'דל שמס היא עיירה דרוזית בצפון רמת הגולן. היא מאוד קרובה לגבול עם סוריה. הגובה שלה כ-1,229 מטר מעל הים. בגלל זה היא היישוב הגבוה בישראל.

השֵם מגיע מארמית. משמעותו "מגדל השמש". השמש מגיעה לכאן מוקדם בגלל הגובה.

ליד העיירה יש יער קטן בשם יער מג'דל שמס או יער נמרוד. הקק"ל נטעה את היער ב-1987. יש בו עצים כמו אורנים וברושים. יש גם פארק תצפית עם נוף לעמק החולה ולחרמון.

ביער יש מעיינות. אחד מהם נשאר זורם כל השנה. קוראים לו עין קעקאן. ליד הבריכה צומחים עצי אלון.

מג'דל שמס קרה יותר מתיישובים רבים בישראל. הקיץ בדרך כלל יבש. החורף קר ויורד פה שלג לפעמים. הגשמים בשנה יכולים להיות הרבה או מעט.

באותו מקום נמצאו שרידים עתיקים מהתקופה הרומית. היישוב המודרני הוקם סביב שנת 1595 על ידי משפחות דרוזיות.
לפני 1967 המקום היה תחת שלטון סוריה. אחרי מלחמת ששת הימים הוא נשאר תחת שליטה ישראלית. ב-2018 נערכו כאן בחירות מקומיות, אבל רוב האנשים לא הצביעו.
ב-27 ביולי 2024 פגעה רקטה במגרש משחקים במג'דל שמס. זו היתה תקופה קשה. 12 ילדים נפטרו ועשרות נפגעו.

רוב התושבים בדרוזים. דרוזים זה עם דתי עם מנהגים משלו. רבים כאן מרגישים שייכות גם לסוריה. לכן הם בוחרים בתושבות קבע במקום אזרחות ישראלית.
יש נקודה קרובה לגבול שנקראת "גבעת הצעקות". בעבר אנשים דיברו לשכניהם שמתגוררים מעבר לגבול על ידי צעקות.

אנשים בכפר עוסקים בחקלאות. הם מגדלים תפוחים ודובדבנים. גם מגיעים תיירים להר החרמון. היו תוכניות לבנות שכונות חדשות ולכפר להתרחב בעתיד.