מדידה והערכה

במדעי החברה, מדידה היא התאמת ערכים מספריים לתכונות לפי כללים.

יש הבדל מהותי בין מדידות במדעים המדויקים (כמו פיזיקה) לבין אלו שבמדעי החברה ובתחומים תערובתיים כמו רפואה וביולוגיה. במדעים המדויקים מדידה היא השוואת גודל לא ידוע ליחידת מידה ידועה. במדעי החברה משתמשים בסולמות מדידה רבים יותר.

מדידה דורשת כלי מדידה, המכשיר או השיטה שמייצרות את הנתונים. דרושה גם אמת מידה, הדרך להשוות את התכונה לערך ידוע מראש. מדידה יכולה להיות מדויקת כאשר הכלי חיצוני, או גסה כאשר ההערכה פנימית.

דוגמה: מדידת משקל. כלי חיצוני הם מאזניים. כלי פנימי הוא תחושת כובד בעת הרמה. אמת המידה יכולה להיות "קילוגרם" או השוואה גסה לנורמה.

ל''הערכה'' שתי משמעויות: שיפוט סובייקטיבי אם משהו כבד או קל, ולהערכה פורמלית כמתן ציונים מספריים לפי כללים.

יש ארבעה סולמות מדידה: שמי (nominal), סדרי (ordinal), ריווחי (interval) ומנתי (ratio). המדעים המדויקים עובדים בעיקר עם שני האחרונים, כי שם יש יחידות ובסיס מדויק למדידה.

אמינות (reliability) מתייחסת לשגיאות מקריות. כששגיאות כאלה גדולות, המדד אינו אמין. דרך לשפר אמינות היא לחזור על המדידה ולקחת ממוצע.

הטיה (bias) היא שגיאה שיטתית שנוטה תמיד לכיוון אחד. חזרת מדידות לא תתקן הטיה. צריך לאתר את גודל וכיוון ההטיה ולתקן אותו. לדוגמה, אם מד טמפרטורה תקול ומודד גבוה בשתי מעלות, נאפשר להפחית שתי מעלות מכל תוצאה.

לעיתים נזהה הטיה מתוך בדיקת התוצאות. אם לאחר מדידה מסוימת הממוצע משתנה באופן חמור, זה מעיד על בעיה במכשיר.

כדוגמה לתקפות ותוקפות תשובות בשאלונים, מיקלסן (2007) השווה שאלות על זמן שימוש במחשב למדידות ישירות. הוא מצא ששאלה על שימוש בעכבר הייתה לא אמינה עד כדי כך שמומלץ לוותר עליה בסקרים.

תוקף שואל: האם הכלי מודד באמת את מה שהוא אמור למדוד? קיימים סוגים רבים של תוקף: תוקף מבנה (construct), תוקף תוכן (content), תוקף פנימי וחיצוני ועוד. תוקף המבנה נחשב הרחב ביותר והאחרים הם היבטים שלו.

לפני שמדד יכול להיות תקף, עליו להיות מהימן. כלי שאינו מהימן לא יכול למדוד נכון.

תוקפות תוכן היא ההתאמה בין מה שנמדד לבין מה שרוצים לדעת. לעתים מודדים אינדיקטור שמאמינים שהוא קשור לערך אמיתי שקשה למדוד ישירות. לדוגמה, הבחינה הפסיכומטרית נועדה לשקף יכולת להצליח באוניברסיטה, אבל תקפותה ממשיכה להיות נושא לבחינה ולדיון מחקרי.

דוגמה רפואית: מדידת טמפרטורת הפה יכולה לשמש אינדיקציה למצב בריאותי. עם זאת, היא לא תמיד משקפת מצב בריאותי מדויק. לכן נהוג להשתמש בסוללות מבחנים ובמידע נוסף לפני קבלת החלטות רפואיות.

תוקף נראה עוסק בשאלה האם הנבדקים מרגישים שהמדידה תקפה. זה חשוב, כי מבחן בעל תוקף נראה נמוך לא יבחר לשימוש ציבורי גם אם הוא עומד בדרישות מקצועיות.

פסיכומטריקה היא תורת המדידות בפסיכולוגיה. רוב המדידות נעשות באמצעות שאלונים. דוגמאות מוכרות הן מבחני IQ ומבחנים פרוייקטיביים כמו רורשאך. מבחנים פסיכולוגיים משמשים גם לאיתור מועמדים למשימות ולאבחון ליקויים נוירולוגיים ופסיכיאטריים.

מדידת תוצאות בשירותים חברתיים בוחנת האם התהליך או התוכנית הועילו למשתתפים. אפשר למדוד באופנים כמותיים (נתונים נומריים) או איכותניים (ציור, משחק). מדידת תוצאות דורשת ניטור שוטף כדי לקשר בין ההתערבות לשינוי.

קיימים מכשולים לאימוץ מדידה והערכה: עניין אנשי המקצוע, אקלים ארגוני תומך, תשתיות ללמידה והערכה ותנאים מערכתיים מתאימים.

מדידות מהירות ופשוטות יכולות להיות מועילות מאוד, גם אם אינן מדויקות. הן לא תמיד דורשות הכשרה מיוחדת.

מדידה היא שמים מספרים על תכונות. כך יודעים כמה משהו גדול או קטן.

יש הבדל בין מדעים מדויקים למדעי החברה. בפיזיקה מודדים ביחידות ברורות. במדעי החברה משתמשים בדרכים שונות.

כל מדידה צריכה כלי מדידה. כלי מדידה זה מכשיר או שיטה. צריך גם אמת מידה. אמת מידה היא ה"מפתח" להשוואה.

דוגמה: משקל. מאזניים הם כלי חיצוני. תחושת הרמה היא כלי פנימי. מדידה יכולה לתת קילוגרמים או תגובה כמו "כבד".

יש ארבעה סוגי סולמות: שמי, סדרי, ריווחי ומנתי. רוב המדעים המדויקים משתמשים בשניים האחרונים.

אמינות אומרת שהתוצאות חוזרות דומות. שגיאות מקריות מקלקלות אמינות.

הטיה היא שגיאה שקובעת תוצאה לא נכונה תמיד. חזרת מדידות לא תתקן אותה. צריך למצוא ולתקן את ההטיה.

תוקף שואל אם המדידה מודדת את מה שהיא אמורה למדוד. למשל, מדידת חום בפה נותנת רמז על מצב בריאותי. היא לא תמיד מספיקה לבד.

כדי להחליט על אנשים משתמשים לעיתים במבחנים. דוגמאות הן מבחן IQ ובדיקות שונות. מבחנים מסייעים לאבחן ולסנן מועמדים.

בארגונים מודדים אם תוכנית עוזרת לאנשים. משתמשים בשאלונים וגם בציורים ובמשחק.

יש מדידות מהירות ופשוטות. הן לא מדויקות מאוד. אבל הן יכולות להיות מאוד שימושיות.