מדינה יהודית ודמוקרטית

מדינה יהודית ודמוקרטית היא הצורה המקובלת לתאר את אופייה של מדינת ישראל. בהכרזת העצמאות ב-1948 הוגדרה המדינה כ"מדינה יהודית", אך המילה "דמוקרטית" לא נכללה במפורש. הנוסח הרשמי של "מדינה יהודית ודמוקרטית" הוכנס לראשונה לחוקי היסוד בשנת 1992, ובחלקים אחרים של החקיקה עודכן גם ב-2002.

יש מגוון דעות על האופן שבו מאפייני היהדות והדמוקרטיה אמורים להתקיים יחד. אפשר לחשוב על ארבע דרכים עיקריות: היהדות עליונה על הדמוקרטיה; הדמוקרטיה עליונה על היהדות; שוויון ביניהן; או דמוקרטיה שנובעת מן המסורת היהודית. פירושים שונים אלו משקפים השקפות פוליטיות ודתיות שונות בחברה.

מגילת העצמאות (1948) הגדירה את ישראל כ"מדינה יהודית בארץ-ישראל". המונח דמוקרטיה לא נכתב שם במפורש, אך הובטח בה עקרונות דמוקרטיים חשובים, כמו שוויון זכויות, חופש דת, חינוך וייצוג לא-יהודים במוסדות זמניים וקבועים. טיוטות שונות של המגילה שיקפו מיזוג משתנה בין מרכיבים יהודיים ודמוקרטיים.

ללא חוקה כתובה, הכנסת דנה בהגדרה החוקית של אופיה של המדינה. לאחר ניסיון הכנסת הרשימה הקיצונית כ"ך" לשנות את אופייה, הוכנסו תיקונים ב-1985 שאפשרו לפסול מפלגות ששוללות את היותה של ישראל "מדינת העם היהודי" או את אופייה הדמוקרטי. הנוסח המוכר "מדינה יהודית ודמוקרטית" נחקק בחוקי היסוד ב-1992. מאז הביטוי הזה מוזכר גם בחוקים אחרים.

החקיקה עוררה שאלות משפטיות לגבי איזון בין ערכים. דוגמה היא ויכוח על הגבלת יבוא בשר לא-כשר, שבו ושיפוט בג"ץ בוחנים מה מותר לממשלה להחיל כדי לאזן בין אמונה דתית לבין חופש העיסוק.

המאפיין היהודי של המדינה בא לידי ביטוי בארבעה תחומים עיקריים: הציונות (תנועת השחרור הלאומית שהקימה בית לאומי ליהודים), חוק השבות (זכותם של יהודים לעלות לארץ), סמלים ושפה (המנורה, המגן דוד, העברית, ולוח שנה שמבוסס על הלוח העברי) ומערכת החינוך הציבורית שמקדמת המשכיות תרבותית יהודית.

חוקים עם מאפיינים יהודיים משפיעים על תחומי חיים רבים, כגון דיונים על פתיחת עסקים בשבת או סמכות בתי הדין הרבניים.

בג"ץ התמודד עם השאלה מתי אפשר לפסול מפלגות או מועמדים בשל עמדותיהם ביחס ל"מדינה יהודית ודמוקרטית". נשיא בית המשפט אהרן ברק נתן פירוש מצמצם למונח: מבחינתו, "מדינה יהודית" כוללת למשל זכות העלייה של יהודים, עברית כשפה מרכזית וסמלים לאומיים; "מדינה דמוקרטית" כוללת בחירות חופשיות, זכויות אדם, הפרדת רשויות ושיפוט עצמאי.

לפי ברק, פסילה תהיה מוצדקת רק אם כוונת המועמדים היא במפורש ובאופן ממשי לבטל את אלה. השאלה מתי בדיוק יש לפסול מפלגה נותרה פתוחה לדיון משפטי נוסף.

חלק מהמוסדות הבינלאומיים והחוקרים מעריכים שהאיזון בין יהדות לדמוקרטיה בישראל בעייתי. מדד V-Dem לשנת 2024 הוריד את דירוגה של ישראל מ"דמוקרטיה ליברלית" ל"דמוקרטיה אלקטורלית". פירושו הוא שמירה על זכות הצבעה, אך בעיות בשוויון זכויות, חופש הביטוי או עצמאות המשפטים עלולות להתקיים.

ההגדרה כ"מדינה יהודית" קשורה מרכזית לסכסוך עם הפלסטינים. יש הטוענים כי הכיבוש והמדיניות באזורי הסכסוך פוגעים באופי הדמוקרטי של ישראל. ארגוני זכויות אדם בינלאומיים וישראליים הביעו ביקורת על מדיניות מסוימת, וחלק ממחקרי המדיניות מתארים את המשטר כאתנוקרטי, כלומר שלטון המעדיף קבוצה אתנית אחת. יש גם טענות נגד חוק הלאום, שלפיה הוא מעגן זכות הגדרה עצמית יהודית.

בסיכומו של דבר, המונח "מדינה יהודית ודמוקרטית" נשאר זירה של ויכוח פוליטי, חברתי ומשפטי. הדיון עוסק בעיקר בשאלה כיצד לשמר גם זהות לאומית יהודית, גם זכויות האזרחים, וגם ערכי יסוד דמוקרטיים.

"מדינה יהודית ודמוקרטית" היא דרך לתאר את ישראל. בהכרזה ב-1948 נכתבה רק "מדינה יהודית". המילים "יהודית" ו"דמוקרטית" התחברו בחוקים רק בשנים 1992-2002.

יש דרכים שונות להבין את המילים האלה. אפשר להגיד: היהדות חזקה יותר, הדמוקרטיה חזקה יותר, שניהם שווים, או שהדמוקרטיה צומחת מהיהדות. אנשים שונים חושבים אחרת.

מגילת העצמאות דיברה על שוויון זכויות, חופש דת וחינוך. היא לא כתבה את המילה "דמוקרטיה" במפורש, אבל קבעה כמה כללים דומים.

כדי למנוע מפלגות שברצות לשנות את אופייה של המדינה, הכנסת הוסיפה חוקים בשנות ה-80. ב-1992 חוקי היסוד כתבו בפירוש שהמטרה היא לקבע ערכי "מדינה יהודית ודמוקרטית".

היהדות בישראל נראית ב: הציונות (הרעיון של מדינה יהודית), חוק השבות (הזכות של יהודים לעלות לארץ), סמלים ולוח שנה לפי המסורת, ובמערכת החינוך שמלמדת על תרבות היהודית.

בית המשפט אמר שפירוש המינימום ל"יהודית" כולל את זכות העלייה, את העברית כסמל ואת סמלי המדינה. פירוש המינימום ל"דמוקרטית" כולל בחירות חופשיות וזכויות אדם.

יש מי שמבקרים את ישראל וטוענים שיש בעיות בדמוקרטיה. מדד בינלאומי (V-Dem) הוריד ב-2024 את דירוגה. זה אומר שיש דאגות לגבי שוויון וזכויות.

העובדה שישראל מוגדרת כמדינה יהודית קשורה גם בסכסוך עם הפלסטינים. יש קבוצות ואנשי מקצוע שאומרים שהכיבוש ופוליסות מסוימות פוגעות בדמוקרטיה. ארגוני זכויות אדם חלקם מבקרים את המצב. אלה נושאים שמעסיקים הרבה אנשים.