מדיניות ההבלגה


ההבלגה, זה להתאפק ולא לנקום. ארגון ההגנה בימי המנדט קרא להבלגה. המשמעות: להגן על היישובים מבפנים ולא לתקוף אנשים חפים מפשע.


מנהיגים דתיים ופועלים תמכו בהבלגה. הרב יצחק הרצוג ויעקב מאיר קראו להקפיד עליה בשנים 1937, 1938. ברל כצנלסון אמר שיש לשמור על "טוהר הנשק", כלומר לא לפגוע באנשים חפים מפשע.


בן־גוריון חשב שההבלגה תזכה לתמיכה מבריטניה ותשפר את דעת הקהל בעולם. למרות זאת, ביוני 1939 חלקים מההגנה עשו פעולות תגמול, למשל בלוביה ולד א־שייח'.


האצ"ל (ארגון צבאי יהודי אחר) לא הסכימו והכריזו שהם "שוברי ההבלגה". הם תקפו כדי להגיב על התקפות. לפעמים נפגעו גם אזרחים ערבים שלא עשו רע. אחרי שהוצא להורג שלמה בן־יוסף בקיץ 1938, ז'בוטינסקי שינה את עמדתו. האצ"ל פרסמה קריאות להפסיק את ההגנה הפסיבית ולעבור לתקיפה.

הסכסוך על ההבלגה הראה את המאבק בין מי שרצו להתאפק ובין מי שרצו להגיב בכוח.

תגובות גולשים

התגובה תפורסם באתר לאחר אישור המערכת

עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!