מדינת לאום

מדינת לאום היא מדינה שמטרתה לממש את ריבונותו של לאום מסוים על שטח מסוים.
(ריבונות = השליטה והחוק של המדינה על השטח שלה.)
החוקים, המוסדות והסמלים בשלטון משקפים את תרבותו וערכיו של הלאום השולט. במדינות לאום דמוקרטיות מקובל לשמור גם על זכויות המיעוטים. (מיעוטים = קבוצות קטנות יותר בתוך האוכלוסייה.)
יש הבדל בין מדינת לאום למדינה אזרחית. במדינה אזרחית הזהות מבוססת על מורשת פוליטית משותפת ולא על לאום אתני.
רוב המדינות המוכרות בעולם הן מדינות לאום, אך אף פעם לא הייתה התאמה מושלמת בין גבולות מדינה לבין גבולות לאום. מיעוטים לאומיים חיים ברוב המדינות ולעתים הם חווים קיפוח או חוסר אמון.

התהליך החל בימי הביניים המאוחרים, בין היתר בעקבות מלחמת מאה השנים, שגרמה לערעור הסדר הפאודלי ולקידום זהויות לאומיות.
ב-1648 נחתם שלום וסטפאליה (Westphalia). הסכם זה סידר מחדש את אירופה והעביר רעיונות חדשים על מהות המדינה.
במאה ה-18 אירעו שתי מועצות חשובות: המהפכה הצרפתית והמהפכה האמריקאית, שהקימו דמוקרטיות מודרניות וקידמו רעיון של מדינות המבוססות על זהות פוליטית משותפת.
המהפכה התעשייתית שינתה את החברה והחיזקה את רעיון הלאומיות.
במאה ה-19 הלאומיות התפשטה באירופה. אביב העמים של 1848 היה ניסיון בולט לשנות גבולות וזהות לאומית. איחוד איטליה (1861) ואיחוד גרמניה (1871) הן דוגמאות חשובות לשינוי זה.
לאחר מלחמת העולם הראשונה התמוטטו אימפריות גדולות והשטחים הפכו למדינות לאום רבות.
באמצע המאה ה-20, סיום הקולוניאליזם ודה-קולוניזציה יצרו מדינות לאום רבות באפריקה ובאסיה.
מאז שנות ה-70 יש הטוענים שצמיחת מדינות הלאום פגה. גלובליזציה חיזקה מוסדות וזרמים חוצי־מדינות. המושג "פוסט-לאומיות" מתאר תהליכים שבהם המדינה מאבדת קצת מרכזיות.
עם זאת, מדינת הלאום נשארת עדיין משפיעה. דוגמה לכך היא האיחוד האירופי, שבו גם מדינות חלוקות סמכויות אך מדינות הלאום עדיין חשובות. פרישת הממלכה המאוחדת מהאיחוד (ברקזיט) מראה את המתח בין ריבונות לאינטגרציה על-מדינתית.

יש טיעונים תומכים שטוענים שמדינת לאום שמבוססת על חירות, שלטון חוק וקניין פרטי היא בסיס יציב לחברה דמוקרטית. פרופ' אנדרו מיכטה ציין כי רעיון מולדת לאומית שמשולב בדמוקרטיה ליברלית תרם להצלחת המערב.
מנגד, הביקורת הגיעה מראשית ההתהוות של הלאומיות. הסוציאליסטים טענו שהמעמד (class) חשוב יותר מהלאום, ושחשיבות המאבק החברתי צריכה לעמוד בראש סדר העדיפויות. הוגים מרקסיסטיים ראו את הלאומיות כתודעה כוזבת שמשרתת את בעלי ההון.
יש גם מתנגדים פוסט-מודרניים שמדגישים שהלאום הוא הבניה חברתית ולא ישות טבעית קבועה. הם טוענים שהלאום נוצר ויכול להשתנות לפי נסיבות היסטוריות וחברתיות.
אפשר גם לענות לביקורות הללו בטיעון שאחווה ושיתוף בין קבוצות בתוך מדינה, או בעלות משותפת על אמצעי הייצור, יכולים לקדם שוויון ולמנוע ניכור.

מדינת לאום היא מדינה שמייצגת לאום אחד על שטח מסוים.
(לאום = קבוצה של אנשים שחולקת שפה, תרבות או היסטוריה.)
במדינות כאלה החוק והסמלים מראים את המסורת של הלאום. במדינות דמוקרטיות גם שומרים על זכויות קבוצות קטנות שנקראות מיעוטים. (מיעוטים = קבוצות שאינן רבות באוכלוסייה.)

הרעיון התחיל להיווצר בימי הביניים המאוחרים.
בשנת 1648 נחתם שלום וסטפאליה, וזה שינה את הדרך שבה מדינות נוצרו.
מאוחר יותר, המהפכה הצרפתית והעצמאות של ארצות הברית עזרו להקים דמוקרטיות מודרניות.
המהפכה התעשייתית שינתה את החיים בחברה והגבירה את הרעיונות הלאומיים.
במאה ה-19 התחזקו לאומים באירופה. איחוד איטליה ב-1861 ואיחוד גרמניה ב-1871 הן דוגמאות נפוצות.
לאחר המלחמות הגדולות נוצרו מדינות חדשות. באמצע המאה ה-20 מדינות רבות נוסדו בעקבות סיום הקולוניאליזם. (קולוניאליזם = כשהמדינות החזיקו שטחים של מדינות אחרות.)
במאה ה-20 המאוחרת גלובליזציה הפחיתה מעט את כוח המדינה. יש גופים גדולים כמו האיחוד האירופי שמשתפים פעולה בין מדינות. לפעמים מדינות מתלבטות אם להישאר בתוך גופים כאלה, כמו כאשר הממלכה המאוחדת יצאה מהאיחוד.

יש אנשים שמאמינים שמדינת לאום נותנת סדר וחופש תחת חוק.
אחרים חושבים שהדברים החשובים יותר הם מעמד כלכלי או שוויון בין אנשים. יש גם שאומרים שהלאום נוצר על ידי אנשים ולכן הוא יכול להשתנות.
מילות מפתח: מדינת לאום, ריבונות, וסטפאליה, מהפכה צרפתית, איחוד איטליה, קולוניאליזם, גלובליזציה.