מהאטמה גנדי

מהאטמה (מוֹהַנְדַּס קרמצ'נד) גנדי (2.10.1869, 30.1.1948) היה מנהיג פוליטי ורוחני הודי. הוא הנהיג את מאבק העצמאות ההודי נגד שלטון בריטניה באמצעות עקרונות אי־אלימות (אהימסה, הימנעות מאלימות) וסאטיאגרהא (דבקות באמת, התנגדות לא־אלימה). כינויו מהאטמה משמעותו "נפש גדולה". יום הולדתו מצוין בהודו כחג לאומי, וב־2007 הכריזה האו"ם על ה־2 באוקטובר כיום בינלאומי לאי־אלימות.


גנדי נולד בפורבאנדאר למשפחה הינדית־גוג'ראטית. כבר בילדותו גדל על ערכים של צמחונות, צום וסבלנות. בגיל צעיר נישא וילד מספר בנים. בגיל 18 נסע לאנגליה ללמוד משפטים, ושם העמיק את השקפתו הדתית והתזונתית. לאחר מכן עבד כעורך דין ונסע לדרום אפריקה, שם חווה אפליה גזענית שסחפה אותו לפעולה ציבורית.

בדרום אפריקה נחשף גנדי לחוקי גזען והגבלות כניסה למקומות ציבוריים. שם פיתח את הסאטיאגרהא, דרך של מחאה לא־אלימה. הוא הקים ארגונים ועיתון מקומי, ארגן מחאות חדשות ויישובים קואופרטיביים, ונכלא לעתים עקב פעילותו.

בסוף 1914 חזר להודו והקדיש את חייו למאבק נגד שלטון בריטניה. הוא הפך למנהיג בקונגרס הלאומי ההודי, קידם שינויים חברתיים והצטיין בארגון מחאות לא־אלימות.

בשנים 1918, 1919 הוביל גנדי מאבקים מקומיים בעד האיכרים. הצלחות אלה גרמו לשמו להתפרסם בכל הודו והראו את כוחו של המאבק הלא־אלים.

בשלב מוקדם סייע גנדי לבריטים במיונים וביחידות מתנדבים, אך עם הזמן ניתק את תמיכתו כשסבר שההודים חייבים שליטה בעצמם.

לאחר טבח ג'ליאנוואלה ב־1919 הכריז גנדי על מאבק לשלטון עצמי (סווארג', עצמאות). הוא קרא לחרם על מוצרים בריטים וקידם את האידיאה של לבישת בגדים ביתיים (סואדשי/קהדי). תקרית אלימה בעיירה צ'ורי צ'ורא ב־1922 גרמה לו להשעות את הקמפיין כדי לשמור על אי־אלימות. הוא נעצר ושוחרר מספר פעמים.

במרץ־אפריל 1930 הוביל את צעדת המלח מדאנדי כדי לערער את מס המלח הבריטי. אלפי אנשים הצטרפו ואלפי עצורים נעצרו. המאבק הזה זיכה אותו בפרסום בינלאומי ובהסכם עם ממשלת בריטניה ב־1931, אם כי פתרון מדיני שלם לא הושג.

ב־1939 סירב גנדי שתושבי הודו יילחמו ללא הבטחה לעצמאות. ב־1942 הוא הוביל את תנועת "צאו מהודו" (Quit India), ונעצר למשך שנתיים. בתקופה זו נפטרו מקורביו, ואשתו קסטורבה מתה בכלא.

בהכרזת העצמאות ב־15.8.1947 התלוותה לחלוקה דתית וגלי הגירה ואלימות. גנדי התנגד לחלוקה וניסה להרגיע את המתחים בעזרת צומות. ב־30.1.1948 נורה למוות על ידי מתנקש הודי. גופתו נשרפה ואפרו פוזר לפי בקשתו.

גנדי הדגיש חיים פשוטים, הכנת בגדים בעזרת הפלך, וצומות כמחאה. עקרונותיו העיקריים היו אהימסה וסאטיאגרהא. הוא השפיע על תנועות זכויות רבות בעולם. למרות שאינו זכה בנובל, דמויות כמו מרטין לותר קינג ודוּזמונד טוטו הצהירו על השפעתו. מוזיאונים ונקודות זיכרון להנצחתו הוקמו בהודו ובעולם.

גנדי ישב אל מול שאלות על יהודים וציונות. הוא הטיף לאמצעים לא־אלימים למול רדיפות, וביקר רעיונות של לאומיות יהודית בפלסטין. השקפותיו בנושא עוררו מחלוקת והן נחשבות לשנויות במחלוקת גם כיום.

מהאטמה מוהנדס גנדי נולד ב־2.10.1869 ונפטר ב־30.1.1948. הוא היה מנהיג הודו. הוא רצה שעמו יזכה בעצמאות בלי אלימות.

גנדי גדל בערכים של צמחונות וצום. הוא למד משפטים באנגליה ועבד בדרום אפריקה. שם ראה אפליה והחל להיאבק בה בלי אלימות.

בדרום אפריקה סירב גנדי לקבל יחס לא הוגן. הוא קרא להתנגדות שקטה. רבים נעצרו, אבל הרעיון התפשט.

בשנת 1914 חזר להודו. הוא ארגן אנשים וקידם שינויים חברתיים.

גנדי עזר לאיכרים לקבל תנאים טובים יותר. זה הפך אותו לדמות מוכרת.

אחרי טבח גדול ב־1919 קרא גנדי לעצמאות. הוא עשה חרמות ובעט בבגדים ביתיים. כשנפגעה השלום, השעה את המאבק.

ב־1930 צעד 385 ק"מ אל הים כדי להכין מלח בעצמו. הצעדה זכתה לתשומת לב גדולה.

בשנים שלאחר מכן קרא גנדי ליציאת הבריטים. הוא נעצר שוב ונכלא.

ב־1947 הודו קיבלה עצמאות. אחרי תקופת חילופי אנשים ואלימות, גנדי ניסע להרגיע. ב־30.1.1948 ירו בו והוא מת. אפרו פוזר כפי שביקש.

גנדי האמין באי־אלימות (אהימסה). הוא חי בפשטות וגלגל את חוטים לבד. רעיונותיו השפיעו על מנהיגים בעולם.

גנדי היה ביקורתי לגבי הציונות. בנושא זה דעותיו עוררו מחלוקת.