מהדורה מוערת

מהדורה מוערת של ספר היא מהדורה שמלווה בדברי פרשנות נרחבים על הטקסט.

פרשנות כאן פירושה הסברים או פירושים שמופיעים בשולי כל דף, לצד הטקסט שמובא.

מהדורות מוערות אינן נפוצות. בדרך כלל רק ספרים בעלי חשיבות דתית או תרבותית זוכים להן.
הצורך במהדורה מוערת גובר כאשר עבר זמן רב מאז פרסום הספר, והקורא מתרחק משפתו ומעולמו של המחבר.


המהדורות המוערות הנפוצות ביותר בעברית הן של כתבי הקודש: התנ"ך והתלמוד. לעתים מהדורה מוערת כוללת פירוש של פרשן יחיד. לעתים אוספים מהדורות יחד פרשנים שונים, מבני דורות שונים.
גם למשנה יש כמה מהדורות מוערות.

התנ"ך יוצא לעתים בשתי צורות: במהדורה לא מוערת (למשל תנ"ך קורן) ובמהדורות מוערות נפוצות כגון "מקראות גדולות" ו"דעת מקרא".

התלמוד הבבלי נדפס בדרך כלל רק בגרסה מוערת. רוב ההדפסות מתבססות על מהדורת האלמנה והאחים ראם, המכונה ש"ס וילנא, שבה לצד הטקסט מופיעים פירוש רש"י והתוספות ופרשנים נוספים.


תרגום מעביר לא רק שפה אלא גם תרבות, ולכן המתרגם לעתים מוסיף הערות להסבר. דוגמה מוכרת היא תרגומו של פרופ' מיכאל שורץ ל"מורה נבוכים" של הרמב"ם, המלווה בהערות רבות וקצרות. בהקדמתו הוא מציין שההערות נועדו להקל על ההבנה, ולא לפרש את היצירה כולה.


ספרות יפה יוצאת לעתים קרובות ללא הערות. אך כשספר נותר רלוונטי לאחר שנים רבות, הקורא זקוק להערות שיקשרו אותו לתקופתו של הסיפור.

דוגמה לכך היא מהדורת שירי חיים נחמן ביאליק שיצאה בהכנת אבנר הולצמן, עם מבוא לכל שיר וביאור מילים קשות. עוד דוגמה היא מהדורת הילדים של ש"י עגנון, "קליפת תפוח זהב" (2008). מהדורה זו כללה איורים מאת לי קורצווייל והערות וביאורים מאת שי רודין, שהסבירו מילים לא שגורות והפנו למקורות בתנ"ך ובתלמוד.

מהדורה יוצאת דופן נוספת היא של השיר "חֲקוּקוֹת אוֹתִיּוֹתַיִךְ" מאת אברהם רגלסון, שבה המקור להערות הוא דבריו של רגלסון כפי שנמסרו לבתו שירונה תל-אורן.

מהדורה מוערת היא ספר שיש לו הערות בשולי הדפים.

הערות = הסברים קצרים שמסבירים מילים ורעיונות.

מהדורות כאלה לא נפוצות. רק ספרים חשובים מקבלים מהדורה מוערת.
כשעובר זמן רב מאז יציאת הספר, הקורא צריך יותר הסברים על השפה והעולם שבו נכתב הספר.


הספרים שעוברים הכי הרבה מהדורות מוערות הם התנ"ך והתלמוד.
התנ"ך יוצא גם במהדורות בלי הערות (כמו תנ"ך קורן), וגם במהדורות מוערות כמו "מקראות גדולות" ו"דעת מקרא".
התלמוד בדרך כלל יוצא רק במהדורה מוערת. המהדורה הנפוצה מבוססת על מהדורת האלמנה והאחים ראם, ויש בה פירוש של רש"י והתוספות.


תרגום מעביר ספר לשפה אחרת וגם לתרבות אחרת. לכן המתרגם מוסיף לפעמים הערות.
דוגמה: תרגומו של פרופ' מיכאל שורץ ל"מורה נבוכים" של הרמב"ם כלל הרבה הערות קצרות.
הוא אמר שההערות מיועדות להקל על ההבנה.


רוב ספרי הסיפור יוצאים בלי הערות. אך לאחר שנים, צריך לעתים הערות כדי להבין את התקופה.
דוגמה: מהדורת שירי ביאליק בעריכת אבנר הולצמן נתנה מבוא וביאורים למילים קשות.

דוגמה לילדים: מהדורת 2008 של ש"י עגנון, "קליפת תפוח זהב", כללה איורים של לי קורצווייל ומבוא והערות של שי רודין.
ההערות הסבירו מילים שאינם שגרתיות והפנו למקורות בתנ"ך ובתלמוד.

עוד דוגמה מיוחדת היא מהדורת השיר של אברהם רגלסון, שבה ההערות הגיעו מרגלסון עצמו, כפי שנמסרו לבתו שירונה תל-אורן.